סיכום לפעילות חג הסוכות ולשנת הפעילות

בסוף היום השני של החג סבבתי בחווה עם אנשים ,ראינו כמה עצים,וכמה שיטות לתמיכה בעצים מבוגרים ואז שאלה אותי נערה צעירה,שסבבה עימי ועם אביה,איך אנחנו רוצים שהמקום הזה התקיים...

אריאל מסביר לתושבת העמק המודאגת על המצב

הסברתי לה שאנחנו צריכים לקיים יותר פעילויות,ולהניע יותר אנשים להגיע למקום.ואז היא חשבה ואמרה שהיא רואה שמי שמגיע הנה מחפש שקט וזה הקסם של המקום,ואם יגיעו כל הזמן אנשים,תהיה הרבה תנועה,אבל גם יהיה רעש,לכלוך,המון רועש...חשבתי על דבריה הנבונים וניסיתי להסביר לה שהמקום גדול מספיק בשביל שגם תנועה יותר גדולה לא תשנה את החוויה הזו של השקט,ושל היופי היחודי שהמקום מביא..על כך היא נתנה לי הצעה משלה...שבמקום שקט כזה...לא חייבים לחשוב רק על כסף...ואפשר שהמדינה תתמוך בו כמקום ציבורי.סיפרתי לה על תוכנית הגן וסביבתו ,על העבודה שלנו עם ילדים ומבוגרים ועל שיתופי הפעולה שנרקמים ועל זה שההליך המשפטי מקשה עלינו מאוד לקיים את הפעילות כסידרה.היא הבטיחה שהיא תעביר את דברינו בין מכירה הצעירים.

לפני החג היתה לנו התלבטות,האם לארגן פעילויות,וכמה אנשים יגיעו...כי שנה קודם יצאנו בארגון משמעותי והגיעו כ 250 איש.
בסופו של דבר  החלטנו לפתוח את החווה,בלי לחץ של שיווק או לחשוב על כמה יגיעו..מה שיהיה יהיה.
הגיעו אנשים  בעקבות פרסומים של אריאל,של ברק,ואף שלנו.ההתעוררות הציבורית שעולה לאט לאט ומגיעה אף למסדרונות הכנסת ועדיין הכוח לפעול בשם הציבור בא מהציבור,מהאנשים שחווים את המקום ונחשפים לאיכויות שלו.לכן לקחנו את הזמן ן להקשיב לאנשים,לשוחח יותר ופחות להדריך או להרצות....
זה היה חשוב מאוד...כי הגיעו אנשים מהתחום המקצועי שקשורים באדריכלות,גינון,גינון טיפולי,אמנות..יצירה..מעבירי סדנאות...אנשי תקשורת,אנשי עסקים,אנשי רוח,וכאלו שפשוט הענין הזה עושה להם משהו.כולם באו לבקר במקום ולקחו את החוויה של הגן למקום משלהם בלב –וכולם שמעו אותנו והעלו משאלות ואף השגות .זה היה מענין מאוד.
מכל האנשים נשמעה דאגה עמוקה,וחוסר הבנה  לסרט האדום הזה שמחלק את הגן בחלק הכי חשוב בו- ל"משתלה מסחרית" ולגן בוטני,לפי הגדרת משרד החקלאות.זה הבליט למולנו את השאלה מה החשיבות שיש למושג גן בוטני,שנקבעה בדרך שבה הלכו אלו שהגיעו הנה לפנינו-אנשים כמו מיכאל זהרי,נפתולסקי,קושניר,וכמובן במקרה של חוות הנוי-צירקין,בנימין וחובריהם.
העלנו בהקשר זה  גם את החשיבות שיש להפצת הצמחים בהתישבות ושגן בוטני הינו חלק מהסביבה בה הוא קיים ומתהווה והמקום צריך את המשאבים הדרושים לקיומו כדי להיות מרכז של סביבה פורה מבחינה מקצועית ורוחנית ושניהם ביחד.

חזקי וברק עם מבקר מעמיק דעת בעניני החווה

הסברתי להם גם את עמדתו של מנכ"ל מדרשת רופין שגם לו יש חזון,שמייצג את החברה הפרטית שבשמה הוא פועל.כל האנשים שהיו במקום,כאחד הביעו תחושה אחת-שאסור שהמקום הזה יאבד מאופיו הציבורי.

כל הנוכחים העלו שאלה,לפני גורמי משרד החקלאות...אם חוות הנוי בשלמותה לא עונה לקריטריון של הגנים הבוטניים...אז מה זה גן בוטני בעינכם?מה זו מורשת בעינכם?מה זו תמיכה ציבורית בעינכם?איפה אתם שליחי ציבור שלנו ואיפה אתם עושי דברם של אנשי נדל"ן?איך אתם מסבירים את עצמכם לציבור שבשמו הינכם פועלים?