על גנים הסטוריים ושימור-והקשר בין השרון ועמק חפר

את סיפורו של גן הברון דה מנשה בכפר סבא העביר לי ברק בזמנו..בסיור וירטואלי של אחד הפעילים בעיר.רק מהסרטון ניתן להתרשם מפוטנציאל הגלום בגן,כמו גם מהויכוח על ניצול הקרקע.לכן כאשר הוזמנו לכנס בנושא גנים היסטוריים בכפר סבא,הרגשנו שהנושאים מאוד רלוונטיים לסיפורה של חוות הנוי ונסענו.

בכניסה של כפר סבא,המשתלה שבה עבדתי עם ישראל ,שפעם עוד קטפו מסביבה תותים ופרחים בעונתם,מוסתרת היום בבניני דירות...ובכלל, כל הכניסה של כפר סבא ורעננה שבעבר היתה מלווה בשדות תות ואבטיחים בעונתם ופרדסים..היום היא כולה בנינים,מחלפי ענק,הרבה מכוניות ואדי זיהום אויר...איזה קצב של העולם הזה...

הגענו למוזיאון כפר סבא,המצוי בלב העיר...תכנון מענין...בכניסה אני ניפגש עם אנשי מקצוע מענינים...וכך גם בהפסקה-נוצרים מפגשים מענינים עם ישראל גלון...פרופסור רות אניס ובינהם אדריכלים ואנשי שימור נוספים...

לטעמי נושאי ההרצאות היו מרתקים,יובל יצקי הרצה על תכנון נוף משמר בקיבוצים,אמנון בר-אור סיכם את עבודתו בנושא שימור בערים ובכפר סבא,ועוד נושאים שעוסקים בהתמודדות איזורים פתוחים מול פיתוח אגרסיבי ואיך מוצאים את הדרך לקהילה.

הדיונים האלו אפשרו להתמקד בתפיסה האדריכלית שלוקחת כיום יותר ויותר את הצמחיה והתכנון שלה כחלק מסביבת המבנה את תפקידו של מתכנן הנוף והצמחייה כחלק אינטגרלי בסביבת התכנון הארכיטקטוני.

טל בן נון,מנהלת מחוז מרכז של המועצה לשימור אתרים ,הציגה את הנושא נקודת הראייה של המשמר והמועצה לשימור אתרים שלוקחת חלק יותר ויותר בשימור הסביבה של אתרי השימור.היא הציגה בדבריה את נושא חוות הנוי ואת חזקי שיצג את פעילי הציבור של החווה.

חזקי שעלה בעקבות זאת,סיפר על החווה ועל המאבק,ועל האופי היחודי שלו וקידם בברכה את הסיוע של המועצה לשימור אתרים בנושא חוות הנוי...

הקהל היה קשוב..כשסימנה לחיזקי המלווה בשלוי היציע את השלט "2",כדי לסמן לו שיש לו עוד שתי דקות לנאום..הוא לא הבחין בו..אז מהקהל מישהו סימן לו,במיוחד על השלט..עם האצבע,ומייד הוסיף לו את הסימן..."המשך לסוע"...אז הוא הסתכל על הסימן והמשיך להבהיר את עמדתו.ככה זה כשלוקחים מנהיגות..צריך להבהיר את העמדה עד הסוף...

שדרת הכניסה לגן הברון דה מנשה,ניתן לראות את הנטיעה של הברושים החסרים

מייד לאחריו עלה ישראל גלון,פקיד היערות הראשי במשרד החקלאות.בפתח דבריו הוא היה חייב לציין כי בדבריו של חזקי נפלו אי דיוקים...והקהל לא נותר חייב לו..."דבר אמת ישראל..דבר אמת" היה מי שקרא לו ,ורק חסר היה שמישהו יביא את מפת המדידות של החווה ויבקש מישראל שיראה היכן בדיוק אי הדיוקים.

גלון הסביר בכנות את משמעות העצים בשימור,בדגש על כך שהם נותרים כאן לאחרינו-הם רואים יותר מאתנו ומספרים את הסיפור של מראות המקום לדורות שאחרינו...כמו אותה שקמה מאום חאלד עליה סיפרנו בעבר

לאחריו עלתה ירדנה מהמוזיאון וסיפרה את סיפורו של הברון דה מנשה וגנו...מה שהקדים את הסיור בגן הברון דה מנשה .הגן הוקם כדי לשמש את משפחתו של הברון זה מנשה אולם,בעצם מי שגר במקום כל השנים היה הגנן שהקים את הגן וטיפל בו,חיים יופה ומשפחתו.רק ברבות הימים נמכר הגן כולל חלקת הפרדס של הברון מנשה לבניה למשפחת שאול אייזנברג,כפי שמסופר בסרטון.
היתה זו הזדמנות לחוות את הגן ואת סיפורו ולחוות סיפור של גן והצעדים שננקטים לשימורו

ירדנה מהמוזיאון בכפר סבא מספרת את סיפור השימור בעירה

הפיתוח בסביבת הגן

 

ארן ענק בכניסה לגן

טוקסודיום דו טורי

מבקרי הגן,כולל פרופסור רות אניס

ביתו של חיים יופה

ימים של שקט בחווה ואם אפשר אז גם אחווה

ימים של שקט בחווה...

מכינים הוגל

קריאתנו לציבור להגיע לחווה השפיעה את פעולתה...הם באים לחוויה של  שקט...יש מי שזורע בלוטי אלונים או מכין יחורים ושתילי פרחים...נרתמים ובאים אנשים,בשבתות,בימי שישי,וחלקם אף נרתמו ובאו לטפל בצמחי החווה...

"גינון קהילתי" או במקרה זה ,בוסתן קהילתי ...מקום שבו אנשים מתקבצים ממקומות ישובם לעבוד ביחד...ותוך כך...להפתח לטבע,ולזמן אחר...לשקט...כך נוצרה חבורת הבוסתן להדגמת יערות מאכל...ואליה מצטרפים מעת לעת בפינות אחרות...מתנדבים אחרים...

וכך יוצרים הילדים את השתילים שלאחריהם יגיעו צעירים ועצירות אחרים...בגיל ברוח..

תהליך זה קושר אנשים לחווה-ולסיפור יפה של הפצת צמחים וקשר למקום

מכינים את השטח

 

את ההוגל המוכן ממלאים בקומפוסט שנוצר תחת העצים

מגשים מעבודת הילדים

מגשים שהכינו ילדים-לאלו שיגיעו אחריהם

את התעלה עם הקומפוסט מכסים בעלים

גבורי סביבה בשנות ה-60-המרכז לזבל אורגני במדרשה החקלאית רופין

בארוע של גשרים בנחל,אותו איזכרנו כאן כבר בעבר,חלפו על פנינו מאות ואולי אלפי אנשים.הם עצרו בדוכן וחלק גדול מהם אף פנה אלינו בהתרגשות.בעיקר מאלו הותיקים שהכירו את נושא חוות הנוי.חוות הנוי ומדרשת רופין היו בלב ליבה של העשייה החקלאית בכלל בהתישבות העובדת וכמובן ענפי הצומח וגינון הנוי בפרט.אחד מהפונים אלי הציג את עצמו בתור ארדיטי ממעברות,בחור מבוגר,שסיפר לי על אביו שהיה עוסק בזבל  אורגני בקיבוץ בשנות החמישים והשישים,והיה דמות מובילה בתחום ניצול הזבל האורגני בעמק חפר ומהמובילים בארגון עובדי הזבל.

מייד ניצתו עיני,ניזכרתי בשם ארדיטי במכתבים של יעקב רז,שמצאתי בתיקו בארכיון גבע כשהכנו כמה ימים קודם לכן את התיק למועצה לשימור אתרים.בין גזרי העיתונות שם מצאתי את איזכור שמו של ארדיטי,והם סיפורם של רז ומינצר במרכז לזבל אורגני שליד מדרשת רופין.כמה זמן מאוחר יותר פניתי לאברהם בן יעקב,חוקר ותיק,משכמו למעלה בתחום עצי הפרי,שעבד שם עם רז ומינצר כסטודנט והוא סיפר לי מעט על העבודה שנעשתה שם.על הניסויים בפליחה ואי פליחה בפרדסי האיזור ועל נסיעותיו עם הוכפלד ורז לישובי הגליל ,שם התחילו לגדל בחקלאות אורגנית,בישובים קטנים כמו יודפת.הוא סיפר לי כי המרכז לזיבול אורגני פעל לצד חוות הנוי ועל מיקומו לצד חלקת הורדים שלצד השדרה המרכזית.עשו שם ניסויים במרכז עצמו וכן ברחבי העמק והארץ בשימוש בקומפוסט וחומרי פסולת מישובי כפר ועיר.

צילום הכתבה על ארדיטי ממעברות

ממה שהצלחתי להציל ממכתביו של רז למדרשת רופין ולמשרד החקלאות,ניתן היה להתרשם כי המרכז לזיבול אורגני סבל מקשיי תקציב ובמשרד החקלאות לא נטו לראות בשיטות אלו כמתחרות ראויות מול החקלאות הקונבציונלית שבה השאיפה לרבוי יבולים ליחידת שטח לוותה בשימוש מסיבי בחומרי הדברה ודישון כימיים.בסופו של דבר הביאה ראייה זו לצמצום ההדרכה הממוסדת בתחום השימוש הנכון בבזבלם האורגניים והדאגה לפוריות הקרקע –ואף המרכז לזבל אורגני ניסגר.בראייה לאחור,הקדימו אנשי המרכז לזבל אורגני וארגון עובדי הזבל את זמנם.היום כשרואים מה נעשה בתחום החקלאות משמרת הסביבה ואת התפקיד שלקחה על עצמה המועצה האזורית עמק חפר בתחום זה,ניתן להבין את בכמה זמן הם הקדימו.

בענין זה אנו פונים אליכם ,ותיקי העמק בבקשה לדעת אם יש בידכם מידע נוסף על פעולות המרכז זבל אורגני?

הכתבה על רז ומינצר במרכז לזבל אורגני ברופין

ועוד משהו על אלונים-מהאיש שמגדל אותם ונושם אותם

עזרא ברנע מגדל אלונים כבר יותר מ 25 שנים. פגשנו בו בסמוך לחצר ביתו כשהוא מעמיס 4 אלונים של כ 2 טון כל אחד על משאית בדרך לאחד הגנים.

מעמיסים אלונים בדרך לגן בארץ

עזרא מגדל אותם בחלקה גדולה ומוכר כמה עשרות בודדות בשנה..."כל אחד עולה כמה אלפי שקלים"...כמה? שאלנו...ככה..תלוי במחיר והשעה...אבל זה יכול לעיתים לעלות מעל 10000 ₪.

"אלון זה עץ...כל מה שרואים בגן זה נייר"...נייר הוא מתכוון לעצים שגדלים מהר...מפתחים עצה רכה ונידונים לשבר רב כשהם גדלים.אלון מבחינתו הוא ה"סטרווידרי" (הכינור בעל האיכות היחודית) תו שלעולם העצים-מבוסס...יפה...ושווה את ההשקעה והמחיר...הוא מראה לנו בגינתו עצי אלון אלון התבור...אלון אנגלי...אלון השעם... "הם כאן מאז שעברנו לגור כאן"-עצים גדולים..בערך ,8-9 מטר גובה אפשר להעריך..הוא מראה לי גם עץ זית ענק..ועץ קטלב יפה בגינתו...

היה זה כשסיימנו את הסיור במשתלה שלו-שורות שורות של עצי אלון שהוא מגדל בחלקה ליד ביתו...מגוון סוגים של אלונים,להם הוא מנסה לתת לגדול באופן טבעי...עם מה שפחות גיזום,ונותן לענפים שלהם לגדול כלפי השמש...ובשלב מסוים הוא מכין אותם להוצאה על ידי מכשיר חיתוך עוצמתי,שחותך את השורשים בצורה מעוגלת כחצי כדור.כך הם גדלים תקופה ארוכה באדמה,עד שהוא מכין אותם לשתילה בכלי גדול שהוא מכין בעצמו מפלריג ורשת.כך הם גדלים עד להזמנה הבאה בשדרה שליד ביתו.

האלון הוא חלק מהנוף של ארץ ישראל ובכל גן חשוב שיהיה צמח שמהווה חלק כלכך חשוב בהוויה הגננית הישראלית שחשוב לקדם את נטיעתו בארץ.ברנע חי את הגידול של העץ שלו...ומרגישים את האהבה שלו כשהוא מספר על איתור עצים שונים של אלון ברחבי הארץ

בדרכנו לביתו מהמשתלה הוא מראה לנו גם שני מיני אלון שהביא מאמריקה..לעזרא יש אתר מקיף מאוד באינטרנט לגבי האלונים וממחיש במשהו את מה שהוא מיחס לגידול העץ

כעת אנו ניכנסים לביתו...לכוס קפה מענינת...משוחחים על האלונים והחווה ומה שבינהם...ואז הוא מוציא מהמקרר את הבלוטים שאסף בכפר יונה...ומגיש לנו גם כמות בלוטים של אלון התולע שהביא מנחל צבעון בגליל...

כך מביא עזרא את המבצע שהתחילו ילדים שהגיעו לחווה לכדי מימוש...

תמונות נוספות מהסיור מצויות באלבום הבא

אלונים במשקל כבד מוכנים ליצאה

עצי אלון בכלי גידול,מוכנים למשלוח

חורשת האלונים של עזרא

 העץ

בור שממנו הוצע העץ

עזרא מסביר על משולש האלונים הישראלי

גידול אלונים מפוצל

שבת נוספת בחווה -והפעם מתקבצים לשמירה על החווה

בשבת הגיעו אורלי ויוסי..במרחק גדול מהצפון.. אנשים רגישים מאוד לסביבה ולאדם שאף הביעו את דעתם לגבי החווה בפוסט באתר שלהם

הם באו לערוך יחד עימנו טכס לטיהור הגן והכנסת אנרגיות חיוביות...להצלחת השמירה על הגן..ואחריהם אט אט הגיעו עוד אנשים..חלקם הצטרפו למעגל וחלקם סבבו בחווה בורגע...נוצרו כוונות טובות וידידויות..בהכרות שלי עם התרבות האינדיאנית למדתי להעריך את הקשר הבלתי אמצעי שהם מיחסים לטבע,ולאמונה שהאדם אחראי לכל דבר שקורה סביבו ועליו ללמוד את דרכי הטבע כדי להשתלב בו...ואז ניזכרתי בילדים שהגיעו יום קודם לחווה והרגישו את הגן לפני עבודתם...

אורלי מראה לנו דרכים להקשבה

מעגל של הקשבה והיטהרות לטובת הגן

בעוד אני חושב על כך הגיע גם נחשון שבא לתרום את חלקו..נחשון הגיע בסוכות שעבר,ונותרנו-אני הוא והגן...מיודדים היטב..במהלך הטכס חלפו על פנינו עוד מבקרים,חלקם הצטרפו וחלקם המשיכו אל בין שבילי הגן...

המעגל ממתין לשובה של הילדה שהקשתה את העצים במים

 לאחר מכן עברו החבורה להמשיך להכין את המגשים לזריעה לפי מה שהכינו להם הילדים יום קודם לכן זה הסתכם בהכנת צמחייה לגן ולאחר מכן לקחו אנשים עציצים פורחים לביתם...ואז היה זמן לפגוש אנשים שונים שהגיעו למקום...רובם מאוד חוששים מאבדנו

חוות הנוי של שבת,הולכת וצוברת מכרים שמוצאים במקום בטוי לנפשם,שמחפשת מקום פתוח,שקט מאוד,יפה מאוד,מקום ליצור ולחוות,לשמוע ולהשמיע,והכל מתוך תרבות ורצון לתקשורת.
פרטים נוספים על משתתפי הפעילות ניתן למצוא באתריהם הפרטיים-
אצלנו-econisch@gmail.com
של יוסי ואורלי-http://maofm.com/
ושל נחשון מזרחי-https://www.facebook.com/nm.yoga.rebalance
תמונות נוספות ניתן למצוא באלבום המקושר

תרומת המעגל לחווה ולאדם

אנשים מתקבצים סביב האצבעות הירוקות

נחשון מטפל בדרכו בגוף ובנפש

גננים קטנים וקהילתיים מכינים את השטח לציבור

"מה עושה גנן אחרי שהוא מגיע לגן שלו?" העלתי שאלה באויר...ומייד ענו לי כמה זאטוטים בקולם-"שותל שתילים".."מטפל בעצים"...

עניתי להם שאת זה הוא עושה מאוחר יותר...כי דבר ראשון הוא עוצם את העיניים...לוקח נשימה עמוקה ומקשיב לגן שלו-לעלים שנעים ברוח...לציפורים..שעפות מענף לענף...מקשיב להכל ביחד..."אז עכשיו מי שרוצה להיות גנן טוב ,דבר ראשון שיעצום את העיניים,ויקשיב לרוח בין העלים...לציפורים המצייצות..."...הילדים שרק דקה קודם לכן סיימו לצבוע את עציציהם  היו חסרי מנוחה סביב שולחנות השתילה...עשו מה שביקשתי (וכי מי לא רוצה להיות גנן טוב?) ועצמו עיניים,הקשיבו לרוח בעלים של עצי הגן,לציפורים שבין ענפיו...וזה השפיע עליהם...הם נהיו רגועים יותר..

וביקשתי מהם לראות מה הכינו להם אלו שהיו כאן לפניהם...והסברתי להם שהם צריכים ללמוד לתכנן את משימותיהם...כפי שקודמיהם עשו...

עכשיו ביקשתי מהם להסתדר בשורה וכל אחד יזרע זרעים...הראשון למד ממני ולאחריו...לימד את הבא או הבאה אחריו...

זה היה מבחן הנבטה שהם הכינו לגן...

לאחריו...הם לקחו את העציצים שהכינו ושתלו בהם פיטוניות פורחות

הורים וילדים,יוצאים למסע בגן "חפש את העץ",החברה כבר מתארגנים לשתילה

מגוון של פיטוניות כבר מחכות לבאים בבוקר

חזי מנחה את הצוותים בחיפוש אחרי העצים

הילדים שהגיעו בבוקר,ויצאו למשימת "חפש את העץ" ביחד עם הוריהם...ואף עמדו בגשם שירד ולא נכנעו לו..

סיימו כעת את עבודתם...וניגשו עם העציץ הפורח שלהם לקבלת השבת שהכינו הוריהם ביחד עם הגננת..הראיתי להם כמה מים צריך להשקות את הצמח והודיתי להם על עזרתם לעבודה שלנו..שירי ארץ ישראל בפרגולה...ככה...סיימו הם את הפעילות החווייתית עם הוריהם...ויצאו לביתם......הם נהנו...הגן נהנה... אני נהנתי..

קבלת שבת בפרגולה

לאחר מכן עוד הגיעו מבקרים נוספים לגן...ולמדנו ביחד את ערכו...אבל זה כבר ענין אחר..כך עד כניסת השבת..
תמונות נוספות ניתן למצוא באלבום המקושר

סיפורה של חווה אחת שפותחת שעריה לציבור

צעירי העמק זורעים אלונים בחווה

בשבועות האחרונים אני נמצא בחווה בימי שבת ,מקדם את השבתו של היער הטבעי באיזור השרון...זהו סיפור בפני עצמו אותו הבאתי בתמצית וכן את נושא הגינון הקהילתי. אני מקדם תוכנית של

הגן וסביבתו ומקדם כל פעילות שתתרום לכך ועמדותי בעניני זה מייצגות אותי בלבד.אני מחויב להביא את סיפור החווה באופן מאוזן ומשתדל להמנע מהבעת דעה אישית.

מגיעים טיפין טיפין אנשים,מכל שכבות הציבור,ומגלים את החווה.אחת השאלות שעולות היא מה זה הסרט הזה שמחלק את הגן בחלק המרכזי שלו.כאן אני חייב לענות להם שזו עבודה של הועד הציבורי של החווה שבאה לתאר את המצב שעלול לקרות בחווה אם לא יחול שום שנוי עד לנובמבר,שבו יש פסק דין עם צו פנוי על השטח שמהסרט,כולל השדרה המרכזית  בגן,המבנים ועד לגדר הגובלת בכביש הישובים.אנשים כשהם שומעים זאת ורואים זאת בשטח,מבינים את האבסורד,ובעיקר לא מבינים איך יכול משרד החקלאות למסור מדידה כזו לבית משפט בטענה שמדובר בשטח "משתלה מסחרית לכל דבר".

למי שרוצה אני מספר לו את הסיפור הארוך,על השתלשלות הענינים סביב החווה שמתחיל עם קום המדינה וממשיך דרך שנות השמונים ועד ימינו .למי שמעונין להיות בקיא במפות מצורף הקישור למצגת הבאה.
הרבה פעמים אנשים מעונינים להבין דווקא את עמדות הצדדים המעורבים בפרשה ואותן אסכם כאן:

עמדת הארגון לגננות ונוף-המטפלים כיום בחווה:

חלוקת החווה בשטח המרכזי פוגעת בכל פעילות.אין כניסה לחווה.אין תשתיות של מיים וחשמל מבלי להעזר ברצונם הטוב של אנשי רופין,כל זאת במהלך שנה של משא ומתן על שטח החווה המוגדר כ"גן בוטני",שבה עוד הכל יכול לקרות.סגירת המשתלה ששימשה לקיום ותהליך משפטי ארוך,גרמו לארגון לאבד הרבה משאבים שיכלו להיות מוקצעים לטיפול בחווה וקידום העבודה החינוכית והמקצועית שבה היא מתאפיינת.כל עבודת גיוס משאבים נוספים במשך כל התקופה של הדיון המשפטי נעצרה בשל אי הודאות.

הם ,לטענתו של חזי,מנהל החווה, הארגון ציבורי בעל מודעות ציבורית יחודית לערכי הנוף על מה שמשתמע מהם מבחינה ציבורית.מה שקרה במהלך השנים עם המשתלה ומשרד החקלאות שמצדד בעמדת היזם,נראה בעיניו מאוד לא תקין.גם הגדרה של החווה כגן בוטני נתונה ברצונו של המחזיק בגן-ולא ירחק היום שיזם פרטי שמחזיק במקום יוותר על ההגדרה,שמחייבת אותו להשתמש בשטח במגבלות רבות,וישתמש בו לכל צורך שראוי בעיניו.

עמדת מדרשת רופין:

חוות הנוי מצויה בלב ליבו של שטח המצוי בתכנון שלהם לקריית חינוך בעלת ציביון כפרי.לקרייה כזו יש השלכות משמעותיות לטובת המועצה כגון-הגעת אוכלוסייה צעירה ומשכילה לאיזור,ומה עוד שהמכללה שתחת ניהולו תגדיל את תשלום המיסים למועצה.

מנכ"ל המדרשה,דודי,עימו שוחחתי בענין מציין בחוסר סיפוק שלארגון לגננות ונוף ניתנה האפשרות לבחור בהשכרת השטח תמורת שקל לשנה והם בחרו להכנס להליך משפטי.הוא לא רצה לנקוב בשום מהלך או משהו מעבר לכך לפני ביצוע פסק הדין ב-7 בנובמבר.

עמדת משרד החקלאות-לפי תשובתם לח"כ נחמן שי שנמסרה לנו באופן עקיף-הם מוותרים על הטיפול בנושא החווה בשל שיקולי תקציב.זאת למרות התשובות שמסרו קודם לכן שמדגישות את מחויבות משרד החקלאות לקיומה של החווה תחת ההגדרות שלהם שמרכז להדרכה בנושאי צמחייה וגינון.יחד עם זאת כל הפניות שנעשו עד כה מטעם הציבור לגורמים המטפלים בנושא,במהלך השנה האחרונה נתקלות בקיר אטום של תשובה לקונית שאומרת שמשום שהענין נמצא בטיפול משפטי,הם מנועים מלהגיב.

עמדת הועד הציבורי של חוות הנוי-

יש לחווה ערך חשוב מאוד בלב עמק חפר,שתושביו מתיחסים באהדה גדולה לנושאים של שמירה על איכות הסביבה.לחווה יש גם קהל גדול של אוהדים בכל רחבי הארץ-גננים שהוכשרו בה,מבקרים שביקרו בה ואהבו את היחוד שיש בה.החווה יושבת על אדמות קק"ל וניתנו למדרשה לצרכי הכשרה ומחקר חקלאיים בלבד ולתועלת הציבור.הצביון של המקום חייב להיות ציבורי ויש חשש כבד מאוד שיזם נדל"ן,ללא פיקוח מספיק משמעותי ,יעשה במשך הזמן בקרקע כל שימוש שיצדיק את רכישתה.לכן יש לעשות כל מאמץ ראוי כדי למנוע את ביצוע פסק הדין ואת חלוקת החווה ולמצוא סידור אחר לענין הקרקעות.

כל הגופים הרשמיים אליהם נעשתה פניה בנושא חוות הנוי-מטעם הועד הציבורי-הכוללים את הקק"ל,המועצה לשימור אתרי,החברה להגנת הטבע,המועצה האיזורית עמק חפר ואף הזמנה אישית מטעמי לנשיא המדינה להגיע לסיור בחווה-הכל נענה בתגובות איטיות שעדיין לא הולידו שום מהלך המונע את ביצוע פסק הדין.

ציבור מבקרי החווה מה הוא אומר:אין כאן אמירה ברורה,אני שומע הרבה אנשים שמגיעים לחווה לבקר בה.בעיקר בלתי נתפס בעינהם הויכוח המשפטי בין שני ארגונים שרוצים להשתמש בשטח לטובת  חינוך לאותם ערכים ומשקיעים את משאביהם בטיפול המשפטי.

בעיקר לא נתפס בעינהם איך מוצא לנכון משרד החקלאות למסור לבית משפט בישראל מדידה כמו שמצויה בשטח.רבים מהם מתפעלים ממרחבי הטבע והשקט של הגן,שכלכך קשה למצוא בעמק חפר בפרט ומרכז הארץ בכלל.אנשים מבינים כי למקום יש סיפור והוא מייצג באופן יחודי לו את מורשת החקלאות והסביבה בעמק חפר ובישראל.

רבים מבאי המשתלה אינם מבינים מדוע סגרו אותה ומדוע מקשים כל כך על פתיחתה.

רבים מהם מבינים את שיקולי הארגון לגננות,כמו גם את שיקולי מדרשת רופין אבל סבורים כי ניתן לפנות לשניהם במטרה לשתף פעולה. עם זאת יש בעיה לציבור להאמין למי שעומד לצידו של יזם נדל"ן לאור דפוסי ההתנהגות של אנשי הנדל"ן המוכרים במקומות אחרים בארץ וענין זה אולי צריך לבוא למודעות.

 

מעצבים עציצים -כל אחד מארגן את העובדה בקצב שלו

אריאל בנימין מסביר לותיקי האיזור על צמחיית החווה

יוצאים במסע אחרי העצים ותכונותיהם בעזרת שאלון "חפש את העץ"

סיפורה של חווה אחת והרבה מחזרים-חלק ב'

בשנת 1987,מופשר חלק גדול מאדמות החווה לבניה לצרכי המדרשה,ועדיין לא נעשה שימוש בשטח.עם הזמן,הולך ומתקשה הויכוח של התנועות המיישבות בנוגע לאחזקת המדרשה על חובותיה,בד בבד עם הצורך לפנות לקהלי יעד נוספים מלבד בני ההתישבות העובדת.מגיע מצב זה לכך שבתחילת שנות ה-2000 מוותרת "ניר שיתופי",המשויכת לתנועות המיישבות על רוב שליטתה במניות המדרשה לטובת יזמים פרטיים.אחד מהיזמים ממהר להפטר מרכישתו לאחר תקופה לא ארוכה ואילו שטח מעונות המדרשה וגבולותיה מתבססת חברת "ברסי" המייצגת יזם הנדל"ן הגרמני רוברט פקטור.

גם היום טוענים ב"ברסי" כי לא ידעו שטח שרכש היזם מצויה חוות למחקר חקלאי,שקשורה באופן שוטף למדרשה ולסביבתה במשך שנים.לכן גם נראית הצעתם לארגון לגינון ונוף,שישכירו את השטח בשקל לשנה-סבירה בהחלט.אולם לא כך חשבו בארגון הגננים,שבטחו בהסכם שלהם עם משרד החקלאות.לצד מפה של שטח החווה שמגדירה בברור את גבולותיו,הנעשית על ידי שני הצדדים,הענינים מסלימים וגולשים לבית המשפט.

בתקופה הנ"ל,בשנת 2008,מוגדרת חוות הנוי,כגן בוטני,תחת חוק הגנים הבוטניים החדש,מה שמגן על החווה,ומאפשר לה לקבל תקציבים יעודיים לצורך קיומם,ומאפשר גם את כניסת משרד החקלאות להליך המשפטי.מצד שני מהרגע שמוגדרת החווה תחת חוק הגנים הבוטניים,עושה היזם כל ניסיון כדי לנגח את חוות הנוי על קיומה של המשתלה התפעולית לגן,ומשתמש בסעיף בחוק הגנים הבוטניים האומר שיש צפיפות מינים מסוימת שמאפשרת הגדרת שטח כגן בוטני ומבחינה זו שטח המשתלה,למרות שיש בו צמחים הראויים לשימור,אינו נכלל תחת ההגדרה של גן בוטני.דודי ליטבק,נציג חברת "ברסי" טען וטוען בכל הזדמנות כי בחברה אותה הוא מייצג לא ידעו על קיומה של חוות הנוי וכל ההליך מעקב אותם מלבצע את תוכניתם לבנות באיזור מעונות לקריית השכלה בעלת אופי כפרי.לכן נרתמים בשלב זה הצדדים לקדם הסכם פשרה שבו לוקח משרד החקלאות תחת חסותו את שטח הגן הבוטני והיזם מקבל תמורת זאת שטחים חלופיים ממשרד החקלאות.לשם כך התבקשו הצדדים להביא מדידה של מודד מוסכם שיקבע מה הוא שטח הגן הבוטני.

במקביל הלכו והתרבו הקולות בקרב אנשי המועצה האיזורית עמק חפר לסייע בקידום החווה,במיסגרת החזון של "עמק חפר ירוק" ששם את יהבו על תיירות כפרית.

כאן באו צעדים שקשה לשכל הישר להבין.בא ישראל גלון,ועימו מודד מוסמך ונציגי שני הצדדים.למרות מחאות אנשי הארגון לגננות ונוף,קובע המודד כי לחוות הנוי אין כניסה מסודרת,חניה ושכל התשתיות שלה ממוקמות בשטח ה"משתלה המסחרית",וחלק מהמחסנים והמתקנים שלה נותרים ללא פיתרון מלבד הריסה או מסירה ליזם.לא חולפים מספר שבועות ומגיע שוב צוות מדידה.הם "מתקנים" את המדידה ולפיה כל שטח כיתות הלימוד,ושטח השדרה המרכזית,מהווים כחלק משטח ה"משתלה המסחרית".המדידה התמוהה הזו שלחה את מנהל החווה לבית המשפט על מנת לערער על המדידה.ערעורו התקבל ונקבע דיון במסגרת בוררות מוסכמת אולם אז מוחלף השופט  ונקבע דיון נוסף בבית המשפט.

כך התמשך המשא ומתן בין הצדדים לקראת הגעה להסכמות.בנובמבר 2012 , ביקרה שרת החקלאות על כל הסגל שלה בחוות הנוי ובתום סיורה בגן נערך דיון של כ-5 דקות.אז קטע המנכ"ל יוסי ישי את הדיון בטענה ש"הם צריכים לשמוע את כל הצדדים".מכאן ועד לבחירות לא נעשה דבר ולאחריהן לא היה נראה שחילופי התפקידים במשרד שלאחרי הבחירות משנים במשהו.כל זאת עד לכניסתו של המנכ"ל החדש רמי כהן במאי 2013.בחודש שלאחר מכן התקיימה פגישה במשרד החקלאות בנוכחות סגן ראש המועצה האיזורית עמק חפר,מנכ"ל מדרשת רופין,נציגי משרד החקלאות והציבור במטרה לרכך את האוירה הקשה של דיון המשפטי ולהגיע לפתרונות פשרה.הפגישה היתה ענינית,והסתיימה בתחושה של ראייה ארוכת טווח של טובת חוות הנוי כמכלול ושטח המיועד להכשרה חקלאית.משתתפי המפגש קיבלו לאחר מספר ימים את הידיעה כי מדרשת רופין ביקשה צו פנוי לאלתר על כל השטח המוגדר כ"שטח המשתלה המסחרית",בתמיהה גדולה.כל זאת זמן קצר לפני הדיון האחרון בבית המשפט.לפני הדיון קיבלו שני הצדדים לעיון השקפה מטעמי,כמעורב בתחום הפעילויות שיש למצוא כל דרך להפסיק את ההתקטשות הזו על חשבון צרכי הציבור,ולהשקיע מאמץ משותף בפיתרון שיתרום לרווחת הגן וציבור משתמשיו.

עם זה הגיעו הצדדים לדיון האחרון,למתן פסק הדין.בכל אותה עת הובהר לי על ידי מנהל החווה,חזי כי נעשה כל מאמץ לסכם את ההסכמים עם משרד החקלאות,ויתכן אף שהדיון בכלל לא יתקיים.

לבסוף התקיים הדיון,בעוד נציגי משרד החקלאות מבוששים להגיע ולהתיצב לדיון,אישרר השופט את טענת עורך הדין של מדרשת רופין כי שטח המשתלה המסחרית לפי מדידת המודד המוסכם יפונה תוך 4 חודשים,מבלי שניתן מענה לנושא התשתיות והכניסה לגן,כפי שעמד במיסגרת ההסכמים עם משרד החקלאות.מאז עשה הועד הציבורי פניות לכל גורם אפשרי.במשרד החקלאות עדיין מגיבים בשתיקה על כל פניה מטעם הציבור.גורמים כמו הקק"ל והמועצה לשימור אתרים שהיו בשטח,אינם ממהרים להתערב בענין וגם במועצה האיזורית עמק חפר לא מרימים את הכפפה.

סיפורה של חווה אחת והרבה מחזרים-חלק א'

חוות הנוי תוכננה עוד לפני קום המדינה,לפי שרטוטים משנות ה -40.היה זה טבעי שיקום מרכז להכשרה חקלאית בליבו של עמק חפר שנחשב לחזק מבחינה כלכלית וישובית ומאורגן יחסית באותם ימים.יחד עם זאת נדחתה הקמת המדרשה וחוות הנוי לצידה עד לאחר קום המדינה.מטרותיה של החווה הוגדרו לשמש כחווה לאקלום צמחי גן ונוי ולהדגמת שיטות רבוי לצמחים קשי השרשה ושיטות גינון שונות.היא התבססה על כך שיש קשר ישיר בין המדרשה החקלאית ע"ש רופין וסטודנטים,ותלמידים,יכלו לעבור בקשר ישיר לקבל הדגמות מעשיות על החומר הנלמד בחדרי הלימוד.מבחינה אדריכלית מקשרת החווה בין המדרשה ל"אמפיתאטרון"[1] האיזורי שהיווה בשנות החמישים והשישים מרכז תוסס לתרבות.כל זאת במסגרת החזון שהמתחם הענק יהווה מרכז השכלה ותרבות לתושבי הישובים הכפריים בעמק המשגשג.

מפת חוות הנוי משנת 1943

צריך להבין את גדולת חזונם של דויד צירקין וחובריו להקמת החווה משום שהם תכננו הקמת גן הדגמה לצמחיה שתגדל שם עשרות ואף מאות שנים,לטובת הדורות הבאים אחריהם בשעה שקיומה של המדינה עצמה לא היה מובטח.החווה,לצד מדרשת רופין היו סיפור מדהים של פעילות חקלאית בתקופה של גלי עלייה גדולים.אם בשנים הראשונות עוד עסקו בגידול מזון לצרכי פנים,הרי שקצב התפתחות החקלאות היה כזה שבעשור השני לקיומה של המדינה כבר ניתן היה לפנות ליצוא ולקדם אותו.כך שהמדרשה החקלאית והגופים שישבו לצידה,לקחו חלק מוביל בהדרכה והכשרת ציבור גדול של חקלאים,מרכזי משק ומדריכים בתחומי החקלאות השונים,וסייעו בכך רבות להתקדמות המהירה של החקלאות הישראלית.פעולותיהם של צירקין ובנימין  קידמו מאוד את החווה בתפקידיה השונים ועבודתם הפכה להיות מוכרת בכל פורום מקצועי-בארץ ובעולם.כך סייעו הם בדרכם לקידומה של המדינה הצעירה ביחסיה עם מדינות העולם.במקום פועלים באותה תקופה דויד גלעד שמלווה את חלקת הורדים שמהווה גן הדגמה המשתרע בשדרה המרכזית.

מקטעי עיתונות מאותה תקופה ניתן להסיק שגם במצב זה,הן חוות הנוי,וגופים נוספים (כגון ה"מרכז לזבל אורגני" שפעל בסמוך לחווה),כמו גם מדרשת רופין עצמה,התקשו לעמוד בתקציב,כל זאת למרות תמיכת התנועות המישבות ,משרד החקלאות.במקרה זה סייעה פעילות משתלת ההפצה שפעלה בחוות הנוי להביא הכנסות שיסייעו לחווה להתקיים.כנראה שבמקביל הפכה חוות הנוי להיות ישות יותר ויותר עצמאית,המנותקת ממדרשת רופין.כך עד אמצע שנות ה -70,בהם הולכים צירקין ובנימין אחריו לעולמם ועימם עוברת חוות הנוי לטיפול מרכז המחקר החקלאי,עם מעורבות הולכת וגדלה של ארגון הגננים בטיפול והדרכות בחווה.בתקופה זו נעשים בחווה ניסויים בגידול הציפורן,וכן עבודות של אברהם בן יעקב ברבוי כנות אבוקדו ממרכז אמריקה ואחיו,יעקב בן יעקב שטיפח את גידול הפרוטיאות,כל זאת לצד העבודה הרגילה בחווה בקורסים והכשרות.יחד עם זאת,לא חולפות מספר שנים וגם המנהל למחקר חקלאי מאיים ליטוש את החווה.כל זאת בשנות ה-80,כשהמדינה נתונה במשבר כלכלי חריף ובאופן גורף משפיע הדבר על החקלאות והתנועות המישבות שמתבססות עליה.נטישת חוות הנוי (בשונה מחוות אחרות שהחזיק משרד החקלאות),נמנעת על ידי הארגון לגננות ונוף.כך קורה שבשנת 1984,מחזיק הארגון לגננות את המקום,את המשתלה ומוביל בו הכשרות בתחומי הגינון השונים,לצד המשך שיתוף פעולה עם משרד החקלאות בתחומים מסוימים.כל אותה תקופה מעורבת המועצה האיזורית עמק חפר ומדרשת רופין באופן שותף במה שקורה בחווה.

---

[1] אגב מדובר במבנה של תיאטרון

משהו על כנס גינות קהילתיות

הגעתי לכנס הגינות הקהילתיות בעקבות הזמנה של צבי שהגיע באחד מימי סוכות אחר הצהריים לחוה.

אמנם הפסדתי את הפתיחה אבל זכיתי להגיע לביקור בגינה קהילתית יחודית במערב העיר.לשם הציגו בפנינו את היחוד שבגינה המשמשת את הקהילה .הם הסבירו לנו שם על היחסים הנוצרים בין העובדים בגינה-בינם לבין עצמם-ובינם לקהילה..על הצדדים הירוקים,והורודים יותר ופחות...

היה מענין לראות איך שטח גן בלב העיר מביא אנשים לכדי שיתוף פעולה והתעוררות של מרכז קהילתי,סביב הירוק.

בהמשך נכנסנו לגני הבהאים לאולם ובו נערך פאנל בנוכחות הגופים השונים העוסקים בנושא וכן גננים מובילים בגינון הקהילתי.התאפשר לי להשחיל שאלה לאחד מיושבים בפאנל...ניסיתי להסביר שגם בחווה אנו מקיימים תהליך של גינון קהילתי,אבל של איזור שלם,והזמנתי אנשים לקחת חלק בתהליך...

היה לנו סיור מאלף דווקא בגנים הבאהיים,שם הקהילה הבאהאית מארגנת קהילה עולמית סביב מרכז המתאפיין בגינון מעוצב על העלה האחרון.

היה מפגש מענין סביב הירוק והפורח,בנוף,ובלב.

תמונות נוספות מהסיור מצויות באלבוםהבא