סיפורה של חווה אחת שפותחת שעריה לציבור

צעירי העמק זורעים אלונים בחווה

בשבועות האחרונים אני נמצא בחווה בימי שבת ,מקדם את השבתו של היער הטבעי באיזור השרון...זהו סיפור בפני עצמו אותו הבאתי בתמצית וכן את נושא הגינון הקהילתי. אני מקדם תוכנית של

הגן וסביבתו ומקדם כל פעילות שתתרום לכך ועמדותי בעניני זה מייצגות אותי בלבד.אני מחויב להביא את סיפור החווה באופן מאוזן ומשתדל להמנע מהבעת דעה אישית.

מגיעים טיפין טיפין אנשים,מכל שכבות הציבור,ומגלים את החווה.אחת השאלות שעולות היא מה זה הסרט הזה שמחלק את הגן בחלק המרכזי שלו.כאן אני חייב לענות להם שזו עבודה של הועד הציבורי של החווה שבאה לתאר את המצב שעלול לקרות בחווה אם לא יחול שום שנוי עד לנובמבר,שבו יש פסק דין עם צו פנוי על השטח שמהסרט,כולל השדרה המרכזית  בגן,המבנים ועד לגדר הגובלת בכביש הישובים.אנשים כשהם שומעים זאת ורואים זאת בשטח,מבינים את האבסורד,ובעיקר לא מבינים איך יכול משרד החקלאות למסור מדידה כזו לבית משפט בטענה שמדובר בשטח "משתלה מסחרית לכל דבר".

למי שרוצה אני מספר לו את הסיפור הארוך,על השתלשלות הענינים סביב החווה שמתחיל עם קום המדינה וממשיך דרך שנות השמונים ועד ימינו .למי שמעונין להיות בקיא במפות מצורף הקישור למצגת הבאה.
הרבה פעמים אנשים מעונינים להבין דווקא את עמדות הצדדים המעורבים בפרשה ואותן אסכם כאן:

עמדת הארגון לגננות ונוף-המטפלים כיום בחווה:

חלוקת החווה בשטח המרכזי פוגעת בכל פעילות.אין כניסה לחווה.אין תשתיות של מיים וחשמל מבלי להעזר ברצונם הטוב של אנשי רופין,כל זאת במהלך שנה של משא ומתן על שטח החווה המוגדר כ"גן בוטני",שבה עוד הכל יכול לקרות.סגירת המשתלה ששימשה לקיום ותהליך משפטי ארוך,גרמו לארגון לאבד הרבה משאבים שיכלו להיות מוקצעים לטיפול בחווה וקידום העבודה החינוכית והמקצועית שבה היא מתאפיינת.כל עבודת גיוס משאבים נוספים במשך כל התקופה של הדיון המשפטי נעצרה בשל אי הודאות.

הם ,לטענתו של חזי,מנהל החווה, הארגון ציבורי בעל מודעות ציבורית יחודית לערכי הנוף על מה שמשתמע מהם מבחינה ציבורית.מה שקרה במהלך השנים עם המשתלה ומשרד החקלאות שמצדד בעמדת היזם,נראה בעיניו מאוד לא תקין.גם הגדרה של החווה כגן בוטני נתונה ברצונו של המחזיק בגן-ולא ירחק היום שיזם פרטי שמחזיק במקום יוותר על ההגדרה,שמחייבת אותו להשתמש בשטח במגבלות רבות,וישתמש בו לכל צורך שראוי בעיניו.

עמדת מדרשת רופין:

חוות הנוי מצויה בלב ליבו של שטח המצוי בתכנון שלהם לקריית חינוך בעלת ציביון כפרי.לקרייה כזו יש השלכות משמעותיות לטובת המועצה כגון-הגעת אוכלוסייה צעירה ומשכילה לאיזור,ומה עוד שהמכללה שתחת ניהולו תגדיל את תשלום המיסים למועצה.

מנכ"ל המדרשה,דודי,עימו שוחחתי בענין מציין בחוסר סיפוק שלארגון לגננות ונוף ניתנה האפשרות לבחור בהשכרת השטח תמורת שקל לשנה והם בחרו להכנס להליך משפטי.הוא לא רצה לנקוב בשום מהלך או משהו מעבר לכך לפני ביצוע פסק הדין ב-7 בנובמבר.

עמדת משרד החקלאות-לפי תשובתם לח"כ נחמן שי שנמסרה לנו באופן עקיף-הם מוותרים על הטיפול בנושא החווה בשל שיקולי תקציב.זאת למרות התשובות שמסרו קודם לכן שמדגישות את מחויבות משרד החקלאות לקיומה של החווה תחת ההגדרות שלהם שמרכז להדרכה בנושאי צמחייה וגינון.יחד עם זאת כל הפניות שנעשו עד כה מטעם הציבור לגורמים המטפלים בנושא,במהלך השנה האחרונה נתקלות בקיר אטום של תשובה לקונית שאומרת שמשום שהענין נמצא בטיפול משפטי,הם מנועים מלהגיב.

עמדת הועד הציבורי של חוות הנוי-

יש לחווה ערך חשוב מאוד בלב עמק חפר,שתושביו מתיחסים באהדה גדולה לנושאים של שמירה על איכות הסביבה.לחווה יש גם קהל גדול של אוהדים בכל רחבי הארץ-גננים שהוכשרו בה,מבקרים שביקרו בה ואהבו את היחוד שיש בה.החווה יושבת על אדמות קק"ל וניתנו למדרשה לצרכי הכשרה ומחקר חקלאיים בלבד ולתועלת הציבור.הצביון של המקום חייב להיות ציבורי ויש חשש כבד מאוד שיזם נדל"ן,ללא פיקוח מספיק משמעותי ,יעשה במשך הזמן בקרקע כל שימוש שיצדיק את רכישתה.לכן יש לעשות כל מאמץ ראוי כדי למנוע את ביצוע פסק הדין ואת חלוקת החווה ולמצוא סידור אחר לענין הקרקעות.

כל הגופים הרשמיים אליהם נעשתה פניה בנושא חוות הנוי-מטעם הועד הציבורי-הכוללים את הקק"ל,המועצה לשימור אתרי,החברה להגנת הטבע,המועצה האיזורית עמק חפר ואף הזמנה אישית מטעמי לנשיא המדינה להגיע לסיור בחווה-הכל נענה בתגובות איטיות שעדיין לא הולידו שום מהלך המונע את ביצוע פסק הדין.

ציבור מבקרי החווה מה הוא אומר:אין כאן אמירה ברורה,אני שומע הרבה אנשים שמגיעים לחווה לבקר בה.בעיקר בלתי נתפס בעינהם הויכוח המשפטי בין שני ארגונים שרוצים להשתמש בשטח לטובת  חינוך לאותם ערכים ומשקיעים את משאביהם בטיפול המשפטי.

בעיקר לא נתפס בעינהם איך מוצא לנכון משרד החקלאות למסור לבית משפט בישראל מדידה כמו שמצויה בשטח.רבים מהם מתפעלים ממרחבי הטבע והשקט של הגן,שכלכך קשה למצוא בעמק חפר בפרט ומרכז הארץ בכלל.אנשים מבינים כי למקום יש סיפור והוא מייצג באופן יחודי לו את מורשת החקלאות והסביבה בעמק חפר ובישראל.

רבים מבאי המשתלה אינם מבינים מדוע סגרו אותה ומדוע מקשים כל כך על פתיחתה.

רבים מהם מבינים את שיקולי הארגון לגננות,כמו גם את שיקולי מדרשת רופין אבל סבורים כי ניתן לפנות לשניהם במטרה לשתף פעולה. עם זאת יש בעיה לציבור להאמין למי שעומד לצידו של יזם נדל"ן לאור דפוסי ההתנהגות של אנשי הנדל"ן המוכרים במקומות אחרים בארץ וענין זה אולי צריך לבוא למודעות.

 

מעצבים עציצים -כל אחד מארגן את העובדה בקצב שלו

אריאל בנימין מסביר לותיקי האיזור על צמחיית החווה

יוצאים במסע אחרי העצים ותכונותיהם בעזרת שאלון "חפש את העץ"

סיפורה של חווה אחת והרבה מחזרים-חלק ב'

בשנת 1987,מופשר חלק גדול מאדמות החווה לבניה לצרכי המדרשה,ועדיין לא נעשה שימוש בשטח.עם הזמן,הולך ומתקשה הויכוח של התנועות המיישבות בנוגע לאחזקת המדרשה על חובותיה,בד בבד עם הצורך לפנות לקהלי יעד נוספים מלבד בני ההתישבות העובדת.מגיע מצב זה לכך שבתחילת שנות ה-2000 מוותרת "ניר שיתופי",המשויכת לתנועות המיישבות על רוב שליטתה במניות המדרשה לטובת יזמים פרטיים.אחד מהיזמים ממהר להפטר מרכישתו לאחר תקופה לא ארוכה ואילו שטח מעונות המדרשה וגבולותיה מתבססת חברת "ברסי" המייצגת יזם הנדל"ן הגרמני רוברט פקטור.

גם היום טוענים ב"ברסי" כי לא ידעו שטח שרכש היזם מצויה חוות למחקר חקלאי,שקשורה באופן שוטף למדרשה ולסביבתה במשך שנים.לכן גם נראית הצעתם לארגון לגינון ונוף,שישכירו את השטח בשקל לשנה-סבירה בהחלט.אולם לא כך חשבו בארגון הגננים,שבטחו בהסכם שלהם עם משרד החקלאות.לצד מפה של שטח החווה שמגדירה בברור את גבולותיו,הנעשית על ידי שני הצדדים,הענינים מסלימים וגולשים לבית המשפט.

בתקופה הנ"ל,בשנת 2008,מוגדרת חוות הנוי,כגן בוטני,תחת חוק הגנים הבוטניים החדש,מה שמגן על החווה,ומאפשר לה לקבל תקציבים יעודיים לצורך קיומם,ומאפשר גם את כניסת משרד החקלאות להליך המשפטי.מצד שני מהרגע שמוגדרת החווה תחת חוק הגנים הבוטניים,עושה היזם כל ניסיון כדי לנגח את חוות הנוי על קיומה של המשתלה התפעולית לגן,ומשתמש בסעיף בחוק הגנים הבוטניים האומר שיש צפיפות מינים מסוימת שמאפשרת הגדרת שטח כגן בוטני ומבחינה זו שטח המשתלה,למרות שיש בו צמחים הראויים לשימור,אינו נכלל תחת ההגדרה של גן בוטני.דודי ליטבק,נציג חברת "ברסי" טען וטוען בכל הזדמנות כי בחברה אותה הוא מייצג לא ידעו על קיומה של חוות הנוי וכל ההליך מעקב אותם מלבצע את תוכניתם לבנות באיזור מעונות לקריית השכלה בעלת אופי כפרי.לכן נרתמים בשלב זה הצדדים לקדם הסכם פשרה שבו לוקח משרד החקלאות תחת חסותו את שטח הגן הבוטני והיזם מקבל תמורת זאת שטחים חלופיים ממשרד החקלאות.לשם כך התבקשו הצדדים להביא מדידה של מודד מוסכם שיקבע מה הוא שטח הגן הבוטני.

במקביל הלכו והתרבו הקולות בקרב אנשי המועצה האיזורית עמק חפר לסייע בקידום החווה,במיסגרת החזון של "עמק חפר ירוק" ששם את יהבו על תיירות כפרית.

כאן באו צעדים שקשה לשכל הישר להבין.בא ישראל גלון,ועימו מודד מוסמך ונציגי שני הצדדים.למרות מחאות אנשי הארגון לגננות ונוף,קובע המודד כי לחוות הנוי אין כניסה מסודרת,חניה ושכל התשתיות שלה ממוקמות בשטח ה"משתלה המסחרית",וחלק מהמחסנים והמתקנים שלה נותרים ללא פיתרון מלבד הריסה או מסירה ליזם.לא חולפים מספר שבועות ומגיע שוב צוות מדידה.הם "מתקנים" את המדידה ולפיה כל שטח כיתות הלימוד,ושטח השדרה המרכזית,מהווים כחלק משטח ה"משתלה המסחרית".המדידה התמוהה הזו שלחה את מנהל החווה לבית המשפט על מנת לערער על המדידה.ערעורו התקבל ונקבע דיון במסגרת בוררות מוסכמת אולם אז מוחלף השופט  ונקבע דיון נוסף בבית המשפט.

כך התמשך המשא ומתן בין הצדדים לקראת הגעה להסכמות.בנובמבר 2012 , ביקרה שרת החקלאות על כל הסגל שלה בחוות הנוי ובתום סיורה בגן נערך דיון של כ-5 דקות.אז קטע המנכ"ל יוסי ישי את הדיון בטענה ש"הם צריכים לשמוע את כל הצדדים".מכאן ועד לבחירות לא נעשה דבר ולאחריהן לא היה נראה שחילופי התפקידים במשרד שלאחרי הבחירות משנים במשהו.כל זאת עד לכניסתו של המנכ"ל החדש רמי כהן במאי 2013.בחודש שלאחר מכן התקיימה פגישה במשרד החקלאות בנוכחות סגן ראש המועצה האיזורית עמק חפר,מנכ"ל מדרשת רופין,נציגי משרד החקלאות והציבור במטרה לרכך את האוירה הקשה של דיון המשפטי ולהגיע לפתרונות פשרה.הפגישה היתה ענינית,והסתיימה בתחושה של ראייה ארוכת טווח של טובת חוות הנוי כמכלול ושטח המיועד להכשרה חקלאית.משתתפי המפגש קיבלו לאחר מספר ימים את הידיעה כי מדרשת רופין ביקשה צו פנוי לאלתר על כל השטח המוגדר כ"שטח המשתלה המסחרית",בתמיהה גדולה.כל זאת זמן קצר לפני הדיון האחרון בבית המשפט.לפני הדיון קיבלו שני הצדדים לעיון השקפה מטעמי,כמעורב בתחום הפעילויות שיש למצוא כל דרך להפסיק את ההתקטשות הזו על חשבון צרכי הציבור,ולהשקיע מאמץ משותף בפיתרון שיתרום לרווחת הגן וציבור משתמשיו.

עם זה הגיעו הצדדים לדיון האחרון,למתן פסק הדין.בכל אותה עת הובהר לי על ידי מנהל החווה,חזי כי נעשה כל מאמץ לסכם את ההסכמים עם משרד החקלאות,ויתכן אף שהדיון בכלל לא יתקיים.

לבסוף התקיים הדיון,בעוד נציגי משרד החקלאות מבוששים להגיע ולהתיצב לדיון,אישרר השופט את טענת עורך הדין של מדרשת רופין כי שטח המשתלה המסחרית לפי מדידת המודד המוסכם יפונה תוך 4 חודשים,מבלי שניתן מענה לנושא התשתיות והכניסה לגן,כפי שעמד במיסגרת ההסכמים עם משרד החקלאות.מאז עשה הועד הציבורי פניות לכל גורם אפשרי.במשרד החקלאות עדיין מגיבים בשתיקה על כל פניה מטעם הציבור.גורמים כמו הקק"ל והמועצה לשימור אתרים שהיו בשטח,אינם ממהרים להתערב בענין וגם במועצה האיזורית עמק חפר לא מרימים את הכפפה.

סיפורה של חווה אחת והרבה מחזרים-חלק א'

חוות הנוי תוכננה עוד לפני קום המדינה,לפי שרטוטים משנות ה -40.היה זה טבעי שיקום מרכז להכשרה חקלאית בליבו של עמק חפר שנחשב לחזק מבחינה כלכלית וישובית ומאורגן יחסית באותם ימים.יחד עם זאת נדחתה הקמת המדרשה וחוות הנוי לצידה עד לאחר קום המדינה.מטרותיה של החווה הוגדרו לשמש כחווה לאקלום צמחי גן ונוי ולהדגמת שיטות רבוי לצמחים קשי השרשה ושיטות גינון שונות.היא התבססה על כך שיש קשר ישיר בין המדרשה החקלאית ע"ש רופין וסטודנטים,ותלמידים,יכלו לעבור בקשר ישיר לקבל הדגמות מעשיות על החומר הנלמד בחדרי הלימוד.מבחינה אדריכלית מקשרת החווה בין המדרשה ל"אמפיתאטרון"[1] האיזורי שהיווה בשנות החמישים והשישים מרכז תוסס לתרבות.כל זאת במסגרת החזון שהמתחם הענק יהווה מרכז השכלה ותרבות לתושבי הישובים הכפריים בעמק המשגשג.

מפת חוות הנוי משנת 1943

צריך להבין את גדולת חזונם של דויד צירקין וחובריו להקמת החווה משום שהם תכננו הקמת גן הדגמה לצמחיה שתגדל שם עשרות ואף מאות שנים,לטובת הדורות הבאים אחריהם בשעה שקיומה של המדינה עצמה לא היה מובטח.החווה,לצד מדרשת רופין היו סיפור מדהים של פעילות חקלאית בתקופה של גלי עלייה גדולים.אם בשנים הראשונות עוד עסקו בגידול מזון לצרכי פנים,הרי שקצב התפתחות החקלאות היה כזה שבעשור השני לקיומה של המדינה כבר ניתן היה לפנות ליצוא ולקדם אותו.כך שהמדרשה החקלאית והגופים שישבו לצידה,לקחו חלק מוביל בהדרכה והכשרת ציבור גדול של חקלאים,מרכזי משק ומדריכים בתחומי החקלאות השונים,וסייעו בכך רבות להתקדמות המהירה של החקלאות הישראלית.פעולותיהם של צירקין ובנימין  קידמו מאוד את החווה בתפקידיה השונים ועבודתם הפכה להיות מוכרת בכל פורום מקצועי-בארץ ובעולם.כך סייעו הם בדרכם לקידומה של המדינה הצעירה ביחסיה עם מדינות העולם.במקום פועלים באותה תקופה דויד גלעד שמלווה את חלקת הורדים שמהווה גן הדגמה המשתרע בשדרה המרכזית.

מקטעי עיתונות מאותה תקופה ניתן להסיק שגם במצב זה,הן חוות הנוי,וגופים נוספים (כגון ה"מרכז לזבל אורגני" שפעל בסמוך לחווה),כמו גם מדרשת רופין עצמה,התקשו לעמוד בתקציב,כל זאת למרות תמיכת התנועות המישבות ,משרד החקלאות.במקרה זה סייעה פעילות משתלת ההפצה שפעלה בחוות הנוי להביא הכנסות שיסייעו לחווה להתקיים.כנראה שבמקביל הפכה חוות הנוי להיות ישות יותר ויותר עצמאית,המנותקת ממדרשת רופין.כך עד אמצע שנות ה -70,בהם הולכים צירקין ובנימין אחריו לעולמם ועימם עוברת חוות הנוי לטיפול מרכז המחקר החקלאי,עם מעורבות הולכת וגדלה של ארגון הגננים בטיפול והדרכות בחווה.בתקופה זו נעשים בחווה ניסויים בגידול הציפורן,וכן עבודות של אברהם בן יעקב ברבוי כנות אבוקדו ממרכז אמריקה ואחיו,יעקב בן יעקב שטיפח את גידול הפרוטיאות,כל זאת לצד העבודה הרגילה בחווה בקורסים והכשרות.יחד עם זאת,לא חולפות מספר שנים וגם המנהל למחקר חקלאי מאיים ליטוש את החווה.כל זאת בשנות ה-80,כשהמדינה נתונה במשבר כלכלי חריף ובאופן גורף משפיע הדבר על החקלאות והתנועות המישבות שמתבססות עליה.נטישת חוות הנוי (בשונה מחוות אחרות שהחזיק משרד החקלאות),נמנעת על ידי הארגון לגננות ונוף.כך קורה שבשנת 1984,מחזיק הארגון לגננות את המקום,את המשתלה ומוביל בו הכשרות בתחומי הגינון השונים,לצד המשך שיתוף פעולה עם משרד החקלאות בתחומים מסוימים.כל אותה תקופה מעורבת המועצה האיזורית עמק חפר ומדרשת רופין באופן שותף במה שקורה בחווה.

---

[1] אגב מדובר במבנה של תיאטרון

שיקום חוות הנוי-המהלך הציבורי

מסתבר שהרעיון שרקמנו בצוות כאן-לקרוא לשיקום המבנים והמתקנים בחוות הנוי-

כשהגיעה המועצה לשימור אתרים ועוד גופים כבר בוחנים את הרעיון ברצינות...ועתה כולם מתגייסים לצקת תוכן בשימור חוות הנוי לטובת הציבור-והפעם-נשאלים סטודנטים מרחבי הארץ-מה הם היו עושים אילו היה מוטל עליהם לפתח את חממת האקלום בחוות הנויאז הנה לנו תחילתה של עבודת שיקום ציבורית-באלבום הבא
ומעט תמונות לסבר את העיניים

חוויה בחממה הלימודית-רעיונות של סטודנטים

המחשה של עבודת סטודנטים בחממת האקלום-לאחר שימור

חממת ההדגמות-מודל לשיקום-כולל רעיונות לעבודה של סטדונטים מהעולם

מוזדל של הצריף-לשיקום

חדר בצריף-דגם למוזיאון והדגמה לשיטות אדריכלות

סכמת בועות להדגשת איזורים בעלי אופי יחודי בגן-

מתוך מסמך מכין לפרוגרמה