דפים

יום שישי, 26 באפריל 2013

מבט חטוף על מפגש חובבי הסחלבים בחוות הנוי

במפגש שנערך ביום ו האחרון בחוות הנוי נכחו מאות חובבי ירוק ופורח במפגש שארגנה אגודת חובבי הסחלבים.,שמחנו להווכח בהתרגשות שמלווה מפגש זה -הרבה פרחים מיוחדים,הדגמה של שיטות גידול וריבוי,חלופי דעות וחברויות אישיות  שנרקמות ומטופחות סביב הנושא המרתק הזה של גידול הסחלב,הפרח היחודי הזה...כל זאת כשהרקע לכך הוא הגן בוטני קסום בחוות הנוי,טעימה קטנה מהארוע ב אלבום התמונות  ,פרטים נוספים בהמשך.


יום שלישי, 9 באפריל 2013

אקליפטוסים ליד הכינרת-מיבוש ביצות לכריתה ברוטלית



"ניסיון ראשון לנטיעת איקליפטוסים בעמק הירדן נעשה בכינרת בשנת תרע"ז..כשנוח נפתולסקי ודויד צירקין קיבלו עליהם מטעם המשרד הארץ ישראלי לנטוע 1500 עצי אקליפטוס על 20 דונם בביצה.העבודות היו:סימון,פתיחת גומות,מילוא הגומות נטיעה ועידורים תמורת 880 פרנק שבמזומן ישלמו להם 600 פרנק והעודף 220 פרנק יפרעו אחרי המורטוריום שהיה בתוקפו בשנות מלחמת העולם הראשונה...."-כך כותב יוסף וייץ על תחילת נטיעת האקליפטוסים באיזור הכינרת.וייץ,היה איש קק"ל במשך שנים רבות ואף כונה "אב היערות" ומי שהקים את המנהל למקרקעי ישראל בשנות ה -60.
ליד הכינרת קבורה נעמי שמר,שכתבה את השיר על חורשת האקליפטוס.אותה חורשה בכניסה לאיזור של גדות הירדן,ששימשה במשך שנים רבות ,ביחד עם מילות השיר כנקודת תזכורת משמעותית לחלוציות והתישבות ליד הכינרת.
נדהמנו,אני וברק לגלות ערב יום כיפור שעבר,בידיעה ב"הארץ" שחורשה זו נכרתה באופן מחפיר על ידי קבלן מטעם הקק"ל שסטה ביודעין מרישיון הכריתה שלו.מעשה זה עורר בנו,אנשים שאוהבים עצים,חלחלה גדולה-איך לא מבחין הכורת במשמעות שיש לעץ שהוא פוגע בו,מלבד זה שהוא עץ?,הרי מלבד היותם עצים מרשימים,ומצלים לאורך הירדן, הם היו במשך שנים מוקד משיכה תיירותי,סביב מעשה יבוש הביצות ושירה של שמר.
רק אחרי כמה חודשים גילית את הדברים של וייץ על צירקין ונפתולסקי,והבנתי שיתכן והם נטעו עצים אלו במו ידיהם..
בשיחתי עם ברק פניני,נכדו של צירקין,ניסיתי לברר אם ידוע לו היכן הן נטיעות אותן אקליפטוסים,וגם שאלתי אותו אם ידוע לו על איזה שהיא דחייה של תשלום על עבודה בשל מורטוריום במלחמת העולם הראשונה.הוא לא יכל לאשר לי את המידע או להוסיף עליו והוא הבטיח לברר את הנושא במשפחתו ואולי אף לשלוח מכתב לקק"ל בענין.מחכים בינתים לתשובה.אשמח לשמוע אם מישהו יודע על מה מדובר?

יום שישי, 5 באפריל 2013

"הגן וסביבתו"-פעילות לטובת האדם וסביבתו

אנו מקיימים סדרת מפגשים וסיורים לחובבי הגינון ואורח החיים הסביבתי.המפגשים  בנושאים שונים לחובבי הגינון ומפגשי תוכן יצירה שונים סביב הרעיונות שמביא הגן הבוטני בחוות הנוי למגוון גילאים
להרשמה לפעילות-ניתן לעשות בטופס המקוון הבא
פרטים נוספים על סדרה זו-"הגן וסביבתו" ניתן למצוא ברשימה הבאה
לסקר נושאי הקיימות והפיתוח הבר קימא ניתן להגיע בטופס המקוון הבא
 בסך הכל התגבשנו קבוצת אנשים מקצועיים ואיכותיים במטרה להביא זויות שונות והיבטים שונים של הטיפול בסביבת הבית ולהיעזר בשטח חוות הנוי ,כרקע קסום לפעילות זו.אנו מבקשים בכך למסד בחוות הנוי פעילות לטובת הקהילה בנושאים ירוקים לצד הפעילות המקצועית שבה עוסקת החווה שנים רבות.אחד היעדים בו אנו מתמקדים הינו פיתוח בר-קימא.לשם קביעת היעדים בתחום רחב זה אנו מעונינים לקבל ממך היזון חוזר בשאלון שערכנו.
לסיור מצולם בחוות הנוי ניתן לעשות כאן
לפרטים נוספים על הפעילות החוות הנוי לקבל באתר "אצבעות ירוקות" וכן בדף הפייסבוק של החווה.
נשמח לסיוע שלך וכן אם תעביר/י את המידע למכרייך.
בתודה צוות הפעילות ב"אצבעות ירוקות"



הגן וסביבתו-פרטים נוספים


 אנו שמחים להציע לכם סדרת פעילויות בנושאים הקשורים לגן וסביבתו
המיזם כולל הדרכות וסיורים חוויתיים לציבור המתענינים בנושאים הבאים:
-גידול מקצועי של הגינה הביתית-צמחיית נוי וגינון אורגני,מהכנת השתיל ועד לעיצוב ואחזקת הגינה הביתית.
-הרצאות וסדנאות חוויותיות בנושאים הקשורים בתכנון סביבה וגן,הכנת פינות גן עם חומרים טבעיים המצויים בגן וחומרים בשימוש משני.
-הכנת פינות הדגמה:הכנת קומפוסט,הגן וסביבתו כמערכת אקולוגית.
-שיקום היער הטבעי והגנה על צמחים בסכנת הכחדה.
-שימוש בצמחי תועלת לשימור שטחים פתוחים
הפעילות מלווה בישיבה סביב "שולחן ירוק"-שבו לכל אחד ואחת  יש הזכות להביע את דעתם.
כמו כן אנו מקדמים בגן הפעלות לציבור הרחב בתחומים שבהם הגן מהווה השראה ליצירה-סדנאות ציור ,כתיבה צילום ואמנות פלסטית ברחבי הגן
הפעילות מועברת על ידי מיטב אנשי המקצוע והיוצרים-כל אחד בתחומיהם.
הפעילות נערכת למען קידום מיזמים נוספים של תעסוקה בתחום הגינון וטיפוח הסביבה לבעלי צרכים יחודיים ונוער בסיכון וכן לעודד יזמות לנוער בתחומים אלו.ואנו פועלים כדי להשיג את המשאבים הדרושים לכך.
הפעילות מתרכזת כיום בחוות הנוי ואנו מעונינים לשמור עליו כגן בוטני יחודי,פתוח לציבור הרחב.
התשלום על הפעילויות והסיורים מהווה משאב חשוב לקידום הפעילות שלנו.
אנו מעונינים לבדוק את הענותך להשתתף במיזם-כמידת יכולתך ורצונך,לשם כך נשמח אם תמלא את הפרטים בהמשך הדף כאן.
רשימת מעבירי הסדנאות מצורפת כאן:
גליה קרפול-עוסקת מזה שנים בהעברת סדנאות באורח חיים אקולוגי והכנת מוצרים לבית על בסיס חומרים טבעיים.פרטים נוספים בדף הפייסבוק של גליה
ירון פרידלנד-מתכנן בתים ומשמר מבנים-מתבסס על בניה בחומרים טבעיים ועל בסיס שימוש משני.לפרטים נוספים על הסדנא
נוגה ספקטור-יוצרת מוזאיקה וחומרים נוספים-פרטים נוספים בדף הפייסבוק של נוגה
רונית כרמל-יוצרת ששואבת את השראתה מהטבע ומתמחה בשימוש בחומרים טבעיים ביצירתה.פרטים נוספים בדף הפייסבוק שלה
מיטל אטיאס-מדריכה להרגלי תזונה נכונה,פרטים נוספים בדף הפייסבוק שלה
ברגר מלך-איש רוח יוצר-עובד מזה שנים רבות בעבודות יצירה ואומנות עם חומרים טבעיים.פרטים נוספים בדף הפייסבוק שלו.
עבודת יצירה של ברגר מלך

בתודה צוות הפעילות ב-"אצבעות ירוקות"

יום שלישי, 2 באפריל 2013

יער האלונים הקדום במערב הארץ-ושרידיו

בלב גוש אלונה שוכנת שמורת טבע,ובה יש ריכוז גדול של  אלון התבור בחברתם של עצים נוספים-כגון לבנה רפואי ,ואף ניטעו שם עצי שקדיה ואחרים,ועדיין,העץ הבולט שם הינו האלון.החורש מתמשך לתוך כפר הנוער " אלוני יצחק".מקום שבו יש מי שחווה את הדרך שעוברת בין גינון של שטח ציבורי לבין שמירה על היותו בתוך שמורת טבע יחודית.זהו אחד הריכוזים הגדולים של אלון התבור בוריאנט המזרחי שלו בשפלת החוף.גוש זה הוא אחד המרתקים שנותרו בארץ

הכניסה לשמורת הטבע אלוני יצחק

אלונים ולבנה בשמורה

בתוך כפר הנוער "אלוני יצחק"


לפי זהרי,זהו החלק הצפוני ביותר שבו נותר ריכוז של עצי אלון התבור שהיוו את היער הגדול של אלון התבור שכיסה בימים קדומים יותר את כל האיזור שמחוטם הכרמל בצפון ועד פאתי הירקון בדרום.האלון כבש אז רצועה רחבה של אדמת החול חמרה בשפלת החוף המערבית,וכן חלש כאמור על איזורים וקרקעות נוספים באיזורים מזרחיים יותר בארץ.זהו ה"קלימקס"
גושי היער המסומנים במפת ה PEF
האלון נחשב לעץ חשוב מאוד בתעשיית העץ וכעץ בערה ולכן עשו בו הצבאות ששהו בארץ-הממלוכים והטורקים שימוש נרחב כחומר בעירה לתעשיית הברזל והפחם.לכן השתנה נוף היער בהכחדה רבת היקף וכבר במאה ה -19 ישנן עדויות על גושים בודדים של חורש של אלון התבור שנותרו כתוצאה מאותן פעולות.אחד הגושים החשובים שנותרו בשרון,על אדמת חול חמרה מסומן במפה שהשאירו אנשי ה – PEF,החברה לחקר ארץ ישראל נקרא "חירבת אל מלול" (מלול-כך מכונה אלון התבור בשפה הערבית)'בערך באיזור בו מצוי היום הישוב בית הלוי

איזור האלונים במסוך לחירבת אל מלול 

זוית ראיה ליעור ארצנו-מיכאל זהרי


"מקום חשוב בצמחי הבר של הארץ של הארץ תופסים צמחי היער.מסוף המלחמה העולמית הראשונה ועד עתה ניטעו בארץ מיליונים של עצי יער.בעיקר על ידי הקרן הקיימת לישראל ומחלקת היעור של המנדט ומדינת ישראל.העובדה,כי אחד העצים המתאימים ביותר ליעורם של הרי הארץ הוא אורן ירושליים,הגדל בר בארץ,דבר זה עצמו יש בידו לאשר את הכלל,כי עץ.הגדל בר בארץ, הצלחתו מובטחת יותר מאשר עצי יעור נכריים.לעומת זאת לא נעשו עדיין הניסיונות הדרושים למצוא מתוך צמחיית הארץ עצי יער רחבי עלים,שיהו מתאימים ליעור.תחת זה השתמשו למטרה זו בעצים נכריים,ובינהם עצים נחותים מבחינה יערנית ומבחינה מסחרית כאחת.בין עצי היער המתאימים ליעור נדגיש את אלון התבור.אלון זה נמנה על העצים המועטים המגיע למימדים גדולים בארץ ולשיבה טובה (בעמק הדן מצויים עצים שעומדים את גילם ב-1000 שנה ויותר)"

כך מציג מיכאל זהרי את עמדתו לגבי נושא היעור והשימוש בעצים וצמחיה ליעור הארץ.זהרי ראה בזהוי של צמחיית הארץ הדינמיקות הקשורות בהתפתחותה כמערכת אקולוגית,לצד השטחים החקלאיים ושימוש האדם בקרקע למטרות אחרות, ערך גדול והמשיך למעשה את עבודתם של איג,נפתולסקי ואחרים.
הוא ראה את התפחתחות הצמחיה באזורי בור כשרשרת של התפתחויות-או כמו שכינה "טור סוקצסיוני"-שבמהלכו מכין כל דור שמגיע את הקרקע לצמחיה שבאה אחריו-והרבה פעמים אף מפנה את מקומות בשביל התפתחותה.כך נמשכת הסוקצסיה,עד לשלב שבו מגיע התפתחות אוכלוסית הצמחים של איזור מסוים למצב האופטימלי שנמשך בשווי משקל-אלא אם כן הוא מופר על ידי גורם כזה אחר-וחוזר חלילה.
ספרו "גאובוטניקה" שנכתב לפני כ -60 שנה,הינו אבן דרך בהתבוננות על הצמחיה בארצנו ועל הגורמים המשפיעים על התפתחותה.בכך פרץ את הדרך לדור של בוטנאים שהמשיכו את דרכו והולכים בה עד היום.לאור ההתמודדות שלנו היום עם נושאים כמו יעור בצמחי ארץ ישראל מול שימוש בצמחים אורחים-אין ספק שהשקפתו ראויה להתבוננות והסתכלות,ולא איבדה את העדכניות שלה למרות הזמן שחלף.

מיכאל זהרי-(1898- 1982)


זהרי הגיע כחלוץ צעיר לארץ.ב 1920,ועבד בסלילת כבישים.
במהלך הזמן רכש השכלה בתחום ההוראה ותוך כך התוודע לצמחיית הארץ,והחל לעסוק בזהוי הצמחיה שלה.ביזמתו של אוטו וורבורג הוקמה אז מחלקה לבוטניקה  בתל אביב ,במיסגרת ההסתדרות הציונית והוא צורף אליה,ועימם המשיך גם כשזו עברה מתל אביב לאוניברסיטה העברית בירושליים.
הצוות ערך מסעות חקר רבים בארץ ובארצות שכנות וממצאיהם הניחו את הבסיס להכרות מעמיקה עם הצמחיה של ארץ ישראל והדינמיקות שקשורות בה בארץ ובהקשר עם סביבתה.
זהרי והצוות ריכזו את המידע בחוברות ומגדירי צמחים. בכך גם נתנו אנשים אלו הצהרה-של קיום חזון העם הלוקח אחריות על הארץ שלו-עוד לפני שיש לו מדינה משלו-ולכאורה בראו מציאות.
 זהרי עצמו אף סיכם ממצאיו בעבודת דוקטורט באוניברסיטה של פראג,ב-1936.
לאחר מותו של איג,ב 1938,הוביל זהרי את המחקר בתחום.הוא המשיך את המעקב הרציף אחר הצמחיה ואסף מידע של התפתחותה,לצד התפתחות הישוב החקלאי והיעור בארץ.בד בבד טיפח דור של עוזרים ומסייעים שעזרתו למדו את תחומי הבוטניקה השונים ובכל אחד מהם הוא הבטיעה את חותמו באופן כזה או אחר.את עבודתו סיכם בספר "גאובוטניקה" וכן במספר פרסומים מאוחרים יותר-מגדירי צמחים ומדריכים נוספים,כשמגדיר הצמחים לצמחי ארץ ישראל בהוצאתו האחרונה יוצא לאור רק לאחר מותו..