אצבעות ירוקות:טוביה קושניר (1923- 1948)

טוביה קושניר נולד  בירושליים וגדל בכפר יחזקאל.מגיל ילדות התעוררה סקרנותו לגידול צמחים ועודדה ע"י משפחתו כאשר הוא החל לאסוף מינים של קקטוסים לרבות אותם בחצר בית המשפחה.מאוחר יותר עבר ללמוד בפנימיה ביגור,בשל התפרקות המשפחה.

בפנימיה החל להתבלט בין התלמידים בתחומי ידיעת הטבע והרחיב את ידיעותיו בסיורים רבים בכרמל,וכך התוודע לחוקר הבוטניקה מיכאל זהרי שאף אימץ אותו לביתו בירושליים כדי שישתלב בלימודים בבית ספר התיכון המכין לאוניברסיטה העברית.לאחר לימודיו הוא מתפנה לסייע בבית אימו בכפר כשנה.בכל אותה עת הוא מגבש סביבו צעירים באיזור מגוריו למסעות רגליים בשבילי הארץ.הכרת הסביבה-החי ,הדומם והצומח מושכים אותו להתמודד עם חומר מחקרי ועם המשך לימודיו באוניברסיטה הוא מתבלט בלימודיו.

הוא עוסק בחומר מחקרי בגנטיקה וציטולוגיה ואף עומד על הקשר בין הגנטיקה לביוכימיה-מה שהיום מהווה ענף מחקרי יחודי-הביולוגיה המולקולרית.במקביל הוא מגבש סביבו קבוצת סטודנטים שתרים את הארץ ואוספים את צמחי הבר שלה להכרה וזיהוי כבסיס להכלאות ופיתוח צמחים לענפי החקלאות והנוי.במקביל הם אסופי מידע עבור הסוכנות על שטחים שאינם מכורים מספיק כגון השומרון והנגב.סיורים אלו מעמידים אותם לא פעם במצב של סכנה אמתית לחיים או במעצר על ידי השלטונות הבריטים.

הצמחים בהם הוא מתמקד הינם האיריס והסחלב וכן אחרים.בהצטיינותו גורף תשבוחות מגורמים מקצועיים בארץ ובחו"ל וכן פרסים מצד מוסדות המדינה שבדרך.בעבודתו כטודנט הוא עמד על הקשר בין הכרותו עם עולם הצומח בפן המחקרי שלה לצורך שלו להעביר את הידע באפון קולח לציבור החקלאים והגננים.בכך היה פורץ דרך לענף ההדרכה החקלאית שהמשיכו בני גילו.

עם פרוץ מלחמת השחרור,הוא נמנה עם הסטודנטים הנמנים על האוניברסיטה העברית.הריחוק מהפעילות בשדה הקרב מניעה אותו להצטרף לאימוני הפלמ"ח .

קושניר-ראשון משמאל וחבריו הסטודנטים למשלחת החקר לנגב ב-1946

במכתב לאביו,ממחנה האימונים לקרבות המלחמה הוא כותב:"כאן בינות לסופות חורף ורוחות סוערים,רגועים אף ימות-שמש-ימי אביב הרים,בין מפלשי החורש ובינות לצוקים עולות בנות החן,אלה פרחי הזוהר אשר להרים.במרודות מלבינות עתה הזלזלות,והן עמוסות ציבורי פרחים ורקפות ונרקיסים,ועולה זכר ימים ונמחק זכרונם,כשצער חרישי מפעפע בלב.הנה כאן הטבע כמימים ימימה בשלו ואף אדם נראה גם הוא,כמימים ימימה בשלו.ואף האדם נראה גם הוא,כמימים ימימה בשלו,ואין הערכים מזדהים..."

מספר ימים לאחר מכן יצא טוביה עם חבריו לפלוגה ומצא את מותו בין ל"ה הלוחמים שנפלו בהרי חברון בדרכם לגוש עציון.מלבד האבדן של חייל אמיץ,איבד אז עולם המחקר בכלל ושל תחום הצומח בפרט,במדינה הצעירה את אחד החוקרים הצעירים המבטיחים שלה.

בשנות השישים עשה מיכאל אבישי ניסיון חשוב לבדוק מה עלה בגורלה של חלקת האירוסים שטיפח קושניר בהר הצופים אולם ניסיונו לגדלם בגבעת רם לא צלח.

קושניר ועוזי נרקיס חוקקים את הכתובת על סלע הפלמ"ח בדרך למכתש רמון