שקד-בן המקום בבוסתנים,וראשון לשיטות מתקדמות מהעולם באסיף

שקד
עץ השקד הוא אזרח הארץ
בגינות הבית אינו נפוץ,אכן קיימות בעיות מסוימות בגידולו בכל זאת כדאי להקצות לו מקום,בשל הערך הרב של הפרי.
לפי רז השקד אמנם אינו בין שבעת המינים בהם בורכה הארץ אך מוכר כזמרת הארץ.
מקור השם כנראה במילה שקדן כדי להבהיר שהוא שקד בחורף לאגור חומרים,כדי להציא מוקדם פרחים,עוד לפני שהוציא עלים.הוא מזכיר את ירמיהו שמספר איך בוחן אותו האל: "מה אתה רואה ירמיהו? ואומר מקל שקד אני רואה ויאמר ה אלי היטבת ראות כי שקד אני על דברי לעשותו ירמיהו י' יא- יב.
על כך דרש אחיחקר "בני תהיה פזיז כשקד שפורח ראשון אולם מבשיל פרי אחרון.היה חכם כתות שפורח אחרון אולם מבשיל פרי ראשון"
וידע הכותב לציין שכנראה התכוון אחיחקר לפרי היבש של השקד משום שהפרי הירוק מבשיל מוקדם יחסית
העובדה שהחלק המשמעותי בפרי והוא הזרע,בעל הערך התזונתי הגדול המצופה בקליפה קשה,מקלה על קטיף מכני.כך קידם רז את מטע השקדים בקיבוצו,ונתן דגם לעבודת מטע שמתאימה למשק חקלאי קיבוצי גדול-שטחי מטע גדולים ומבתססים על ציוד עבדה וקטיף ממוכנים כדי לחסוך בידיים עובדות. רז גם בדק לעומק בעיות שונות שקשורות בברור זנים חדשים והאבקת השקד.
כיום מגדלים בארץ בתנאי שלחין כ36000 דונם שקדים וישנם מספר מפעלים שמפיקים תוצרת מהשקד.

שמות שיחים ועצים בהמשך של חוות הנוי

שם צמח	מכנף נאה	Tipana tipu	name
משפחה	קטניתיים	fabaceae	family

עץ בגובה של כ- 12 מטר ,פורח בצהוב,והפרי שלו הינו כנפית חד זרעית.

שם צמח	סופורה אמריקנית	Sopohora secudiflora	name
משפחה	קטניתיים	fabaceae	family

עץ קטן וירוק עד,עליו מנוצים בעלי 7-9 עלעלים בצבע ירוק כהה,מבריקים וגלדניים.פורח באביב באשכולות בצבע סגול עז.הפרי בצורת תרמיל בוטן,עם זרע אדום בתוכו.

שם צמח	סופורה יפנית	Sopohora japonica	name
משפחה	קטניתיים	fabaceae	family

עץ בגודל בינוני,נשיר,בעל עלים עם 7-15 עלעלים.פורח ביולי בפרחים פרפרניים,ריחניים באשכולות בצבע לבן קרם.פירותיו תרמילים ירוקים צהובים המכילים זרעים דמויי שעועית שחורים.

שם צמח	קטלב משונן	Arbutus unedo	name
משפחה	אברשיים	Ericacae	family

עליו פשוטים ,משוננים קלות ומבריקים.פורח באביב בצורת כד הפוך בצבע לבן ורדרד.הפרי מתחיל לצאת באמצע הקייץ,בתחילה ירוק ומשתנה בהמשך לאדום עז.גזע העץ שונה מגזע הקטלב המצוי , צבע אפור,מסוקס.על העץ יש פרי כל השנה,משום שפירותיו מבשילים במשך שנה

שמות עצים ושיחים לחיפוש בכניסה לחוות הנוי

שם צמח	דולב קליפורני	Planatus racemosa	name
משפחה	דולביים	platanaceac	family

עץ ענקי,הפרי בצורת קרקפות משתלשלות בקבוצות של  1-3 פירות,

עלים דמוי מחומש בעל צד תחתון פלומתי,צבעה ירוק באביב ועם הסתיו מופיעה שלכת

שם צמח	סולנום גדול	Solanum macranthum	name
משפחה	סולניים	solanaceae	family

עץ בינוני בגודלו,פורח בין האביב לסתיו,ונותן פרי ענבה גדול וצהוב.נקרא גם "עץ החצילים"

שם צמח	קטלב מצוי	Arbutus andreachne	name
משפחה	אברשיים	ericaceae	family

עליו תמימים ,גלדניים ומבריקים.פורח באביב בצורת כד הפוך בצבע לבן ורדרד.הפרי מתחיל לצאת באמצע הקייץ,בתחילה ירוק ומשתנה בהמשך לאדום עז.גם גזעו מרשים-חלק בגווני אדום חום..

שם צמח	ברככיטון אוסטרלי	Brachychtion australis	name
משפחה	סטרקוליים	streculiaceae	family

עץ בעל מופע מרשים וגדול ,בעל עלים מבריקים גדולים ומפורצים,פריחתו באביב ללא צבע משמעותי,בעל פרי מפוחית באשכולות משתלשלים.

שם צמח	פיקוס חלוד	Ficus rubiginosa	name
משפחה	תותיים	moraceae	family

עץ בינוני עד גדול,בעל עלים דמויי ביצה,אליפטיים ומאורכים,בעלי בסיסי עגול וקצה תמים.צידם העליון בצבע ירוק ומבריק וצידם התחתון בצבע חום חלודה.הלבלוב הצעיר אמדם מעט פריחתו "פגה" ללא חשיבות גננית,אך הפגה עצמה ,פרי הכדורי,משמעותי והופך להיות חום בהבשלתו.

גידול עצי בונסאי-הסיפור של יום שישי

את עמיחי יחיזקיהו יצא לי להכיר לקראת ארוע סוכות,והסתבר לי שהוא עוסק נלהב בגידול צמחים בשיטת הבונסאי.הוא יכל לספר לי על מבצעי הצלה שהוא עושה לצמחים שניזרקו על ידי בעליהם מהגינות,במטרה להפטר מהם.

אז לאחר כמה זמן הוא אכן הגיע לחווה להדגים את הצמחים שהוא מגדל ואת השיטה היחודית הזו לגידול צמחים.

נכחו מספר מוקירי המקום וכמה מתענינים מהפורומים המקצועיים.

עמיחי הביא הרצאה קולחת והדגמה מאוד מענינת,על צורת גידול זו שמאפשרת התבוננות יחודית על חיי הצמח-והעץ המוקטן-כמו גם על הצלתם.כמו כן הביא המלצות מקצועיות לצד הבטים שונים של סוגי עיצוב ובכך פתח בפנינו צוהר לתחום זה.

תמונות ניתן למצוא באלבום הבא 

 מיועד לסקרנים וחובבי אססטיקה ותרבות המזרח אך לא לחובבי הגידול הטבעי של הצמח בבר.

פרטים נוספים ניתן למצוא באתר של עמיחי-מענין מאוד

השזיף-סגול ועסיסי בבוסתן בימות הקייץ החמים,ויפה לנוי

השזיף:
פריו אהוב ומקובל,עץ חזק המניב שפע פרי בכל מקום..השזיף מסתגל לכל איזורי הארץ ולרוב סוגי קרקעותיה.פירותיו מבשילים מסוף מאי ועד ספטמבר-לפי הזנים השונים.אפשר להאריך את עונת הפירות על ידי אסנתם במקרר.עץ שזיף מבוגר עשוי לשאת יבולים כדי 60-80 קג או ויותר.בגינת הבית אפשר להסתפק אפוא בנטיעת עץ אחד בלבד מכל זן.(חומקסי)
בתחום עצי הנוי מוכר לנו השזיף הפיסרדי בזכות עליו הכהים.עץ זה נושא פירות אכילים אם כי לא משובחים למאכל טרי.

על הסחלבים בבר בישראל בראיה של עבר והווה -סקירה קצרה

"נמשך אני לאורכידאות יותר מלשאר הצמחים.אין לך אורכידיאה שתהיה שווה לחברתה,בכל אחת ואחת גלום משהו המיוחד לה ולעצמה:כבר במבט חטוף ראשון משרות האורכידיאות את הרושם המיוחד:נראה לך שאין הצמח כשאר הצמחים:כה מוזר הוא,בלתי מתמזג עם סביבתו,זו אינה הולמת אותו כלל (ולו גם יגדל בחורש נאה),כאשר אינם מתאימים לו שאר הצמחים הגדלים בסביבתו.פרט בפני עצמו הוא,השקול כנגד כל השאר,צמח מעולם אחר"

 כך מתאר טוביה קושניר,שהיה חוקר צעיר של צמחיית ארץ ישראל,במדינה שבדרך.קושניר עסק רבות באיתור צמחים ברחבי הארץ וניסה לרבותם לגינות הנוי ואף ערך ניסויים ראשונים להשבחת פרחים אלו.

איתור צמחי בר ועריכת הכלאות נוספות כדי להשביחם לגידול חקלאי או גידול גן,הוינו עיסוק בוטנאי חשוב והינו השלב הראשון בדרך להבאת הצמח למצב שבו הוא מגיע למצב ראוי לשיווק.בדרך מצוי שלב ארוך של עבודת השבחה.אלא אם כן מצויים גם בבר צמחים שיופיים מושך מספיק –וצריך לזכור שטעמם של חובבי צמחי הבר בטבע וטעמם של חובבי צמחי הנוי בסביבת הגן הוא מעט שונה.

עבודתו רבת העשייה של קושניר נקטעה במלחמת השחרור,עת נפל בין ל"ה הלוחמים בסיוע לגוש עציון.

הוא הותיר אחר אחריו עבודה רבת פעלים בחלקת התצפיות הבוטנית שהפעיל ביחד עם עמיתיו לספסל הלימודים באוניברסיטה העברית בהר הצופים.

מבין הסחלבים-הסחלב הנקוד,הסחלב הסורי והסחלב המצויר הינם כיום צמחים שבארץ ישראל הינם בסכנת הכחדה.צמחים כאלו משתייכים לרשימת "הצמחים האדומים",ועל הגנים הבוטניים מוטלת חובה ערכית לפעול לשימורם.בכך אנו קושרים את מפעלנו בימים אלו למפעלם של קושניר וחבריו שהתחיל לפני קום המדינה.

סכין הרכבות ממסורית מקובעת בטפטפת ישנה

סכין הרכבה שידיתו עשויה מטפטפת מאורכת ובתוכה מקובעת מסורית לחיתוך עץ,מושחזת היטב-מושיט לי נוטע ותיק בידו שאוחזת את הסכין הקטן...זכר לאלפי הרכבות שאותן ביצעו במהלך חייו במטעי הקבוצה..ואני ניזכר איך היה מסיים את ההרכבה ומניח את שקיות הדואר על ההרכבה הצעירה כדי שתיקלט.קודם לכן סיירנו במטע והוא איתר ענפים טובים לקחת מהם יחורים...

אביזרים כאלו ממחישים לי איך יכול איש שטח לאלתר לעצמו פתרונות וציוד מפריטים המצויים יש מאיין...וגם לחסוך מעט כסף..

סכין הרכבות מהלב מסורית מקובעת בטפטפת ישנה בין אצבעות שעשו הרבה הרכבות במטעי העמק

והמראה הזה מושך אותי לזכרונות אחרים,מנוטע אחר...שהוליך אותי מילדות,בשבילי העמק ,ובכלל הוא אהב שבילים ובעיקר מקומות ללא שביל וכל עץ מענין שהיה רואה-אם זה השקד,האגס,הזית או כל עץ אחר שיהיה לו מקום בבוסתן שנטע בשולי הקיבוץ

הוא היה מוציא מנרתיק גדול שהיה חגור על חגורתו סכין גדול,כזה שעשה מצינור השקיה קשיח ומסורית גדולה,גם היא מושחזת היטב..סכין ההרכבות שלו...כזה ששימש אותו להרכבות בכל רחבי הארץ,ובכלל..סכין שטוב לחתוך כל דבר,כל עוד הוא מושחז,ואפשר לשלוף אותו בעת הצורך מנרתיק העור שהכין לו במיוחד בפרזול מעור נעליים עבה,המפרזל שחי בקיבוץ...ככה זה היה בשנות החמישים של המאה הקודמת..

כך היה מספר לי איך למד להרכיב עצים בצעירותו כשעבד במשתלה שאביו טיפח,בקבוצה קטנה על גבעה בעמק,ואיך כך הוא למד להרכיב בעבודה עקבית לאורך שורות של עצים,בשמש העמק הקופחת..
בכל פעם שרצה להזכיר לי שעבודה מוצלחת נקנית בהרבה עקביות,היה אוסף יש מאיין גזיר עץ,

שולף את סכין ההרכבה מהנרתיק,ומשייף בידיים מקצועיות..זיכרון מהעבר..ככה זה עם חפצים ישנים...שהם מוליכים אותך עימם למקום מן העבר...קיים וחי בזכרונות..

או בסיפורים..שהיו ...או אולי היו...

וכעת אני במכוורת בה אוסף הנוטע המבוגר את החפצים שאסף במסעותיו בשבילי העמק-להב כידון,כלי עבודה ישנים-המפתח הצרפתי שהיה בשימוש לפני המפתח השבדי....פרסות סוסים בגדלים שונים...ועוד ועוד כלים...חלקי כלים...לכל אחד מהם סיפור...

כלי עבודה ישניםוהמפתח הצרפתי בפינה העליונה משמאל

שהוא דולה לאט לאט,מזכרונו של אדם שידע המון,

ובגילו המתבגר,

הוא עושה את הדרך,

לאט לאט,

שוב אל באר הזכרונות,

להעלות אותם,

לאט את הזכרונות,

מהימים בהם הרגליים היו קלות,

העיניים היו חדות,

וסכין ההרכבות

זה שמוכן לו בידית עשויה טפטפת ישנה,

היה מושחז וחד

ועושה את עבודת ההרכבה

במטעי השקד,

להבי כלי עבודה מסודרים על הקיר

אליהם השקים כל יום קום במשך כמה עשורי שנים

תחילתו של בוסתן בארץ צעירה

אמר הרב הונא:כל עיר שאין בה ירק-אין תלמיד חכם רשאי לדור בה (עירובין נ"ה ע"ב),

המצווה וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל..." (ויקרא יט,כג) שהתרוקנה מתוכנה במשך גלותנו הארוכה,שוה קיבלה את משמעותה המעשית עם עלות נידחי ישראל למולדת...."
כך פותח אסף גור בהקדמתו לספרו של שאול חומסקי,עצי פרי,מדריך לגינות ומטעים זעירים
ספר זה מהווה רקע לדבריו בגין נטיעת עצי פרי בגן הפרטי.
שני אנשים אלו -גור וחומסקי היו מהדמויות הפעילות והמשפיעות על ענף המטעים בימי המדינה הראשונים.
אודות שניהם נדון בהמשך.

כלים מכאניים בעולם הגננות שלי...

מאז שהתחלתי אני לעסוק בגננות באופן פרטי,אני עובד עם כלי גננות משומשים

וכלים אלו עושים הרבה תקלות..

כך נצרבו בזכרוני שעות ארוכות של טיפול ותיקון כלים בעת לילה אחרי העבודה,לפני שאני מגיע איתם לעוד בלוי בסדנאות הטכנאי,כך מהולים לי זכרונות ריחות הפרחים והעצה המפורקת בחורף..עם ריחות שמן ובנזין בחלל הבית..משהו שמעיב מעט על הקסם המסתורי של ימי בין הגינות..

יום אחד לפני כמה שנים,ניגשתי לבדיקת עיניים שגרתית,ואז הודיע לי הרופא שהוא מאבחן אצלי קטארקט...

זה היה הלם בשבילי,לכבוד גיל הארבעים,

כזה צעיר,קטארקט..

אבל הייתי חייב להחליט...בדיוק אז התחלתי לקבל עוד ועוד עבודות,

ולא כל אדם שניסיתי להעסיק כעוזר באמת שיפר לי את הקצב....

הרגשתי שכל התקלות שהיו לי באותה עת,

מסמנות לי משהו..

התחלתי לבדוק את עצמי...

החלטתי לבדוק את דרכי...

הגעתי שוב לחוות הנוי,

ניפגשתי עם רחמים,

ניפגשתי עם אלי,

וחשבתי שאולי ננסה ביחד בשטח המשתלה,איפה שהגן הבוטני לא ממלא את כל קסמו,

להקים גן של זכרונות מעולם הגננות,

כלי עבודה עם סיפורים,

 מכסחות דשא ישנות

מסורי גיזום,

חרמשים מכאניים

מזמרות,סכיני הרכבה,ועוד מעולמו של גנן,בשביל של סיפורים וזכרונות,

בדרך למוזיאון קטן,

לעניני גננות ושתלנות

ואז סיפר לי רחמים שיש ענינים עם המשתלה,

ורופין,המנהלים שלהם,

מקשים על העבודה שלה

ושהיא אולי תיסגר..

בדרך לחוות הנוי-זכרון מעמק חפר

בדרך לחוות הנוי,השקמתי קום והגעתי למושב חניאל,מכר ותיק שלי,עשה לי קפה של בוקר,

ישבנו ידיברנו על החיים...הוא ואישתו מיהרו לבית הספר ע"ש רופין,כדי לרשום לשם את ביתם לשנת הלימודים הקרובה...

שאלתי אותם אם הם מכירים את חוות הנוי שמצויה לא משם..

הם הביעו תמיהה ולא ידעו להגיד לה מה יש שם..

15 שנה הם גרים שם בבית המשפחה,

ולא מכירים את הגן הבוטני שמצוי 10 דקות משם...

סיינו עם הקפה..והם פנו למהלך יומם ואני עוד עצרתי בבורגתא,

כדי לראות כמה פסלים-של תומרקין

אולם בדרכי עצרתי לשאול היכן ממוקמת הסדנא שלו,הפנו אותי לסדנא אחרת..שם הוא מכין פסלים לתחום הגננות,

כגון גן סיפור בחולון..

בבורגתא גרתי כמה חודשים לפני כמה שנים,

בקרוואן אצל משפחה ועכשיו ניסיתי לתפוש זיכרון עמום

זכרונותי נותרו רשומים כאן

הגעתי לחוות הנוי,לפגוש לראשונה את ברק פניני,

שהזמין אותי לפגישת הועד המקומישל חוות הנוי-קבוצה של אנשים מהאיזור שחוות הנוי יקרה להם..ומצויה בנפשם..

נכחתי בפגישה,ושמעתי את המסרים הראשונים של העשיה בחוות הנוי,

דויד צירקין,היה סביו של ברק,והקים את החווה עם קום המדינה,

חוות הנוי היתה בשבילי מאז התחלתי את דרכי בתחום הגננות כמו ה"מכה" של הגננים..

כאן ניתן היה למצוא שפע של מיני צמחים והרבה נוסטלגיה מעבודתם של צירקין ורות בנימין שהמשיכה את עבודתו...סוג מבצע חלוצי להעשרת עולם הגננות..

צריף שידע ימים טובים יותר-רות בנימין ועובדת נוספת בחווהבצריף מגורי העבודים בשנות ה-60

כעת המשתלה היתה במצב של התיבשות

לא הבנתי מברק מה מניע אותם לשמור על הצמחים במצב כזה..

הוא לקח אותי לצריף הישן שבו התגוררו העובדים בחווה,

צריף שידע ימים טובים יותר

וסיפר לי על ניסיונתיו להניע את גורמי השימור לפעול למען שימור המבנים הישנים

אתה עובר שם בין מתקני השרשה ישנים,עזובים ומשתומם על ההזנחה ועל הכאב הגדול...לו היית מציע משהו כזה לאנשים צעירים ,רק כדי שיתחזקו את המקום,הם היו מושיטים את ידם כמעט ללא היסוס כדי לטפל במקום

אחר כך לקח אותי ברק לסיור בגן..
ברק סיפר לי תוך כדי סיור בגן על זכרונותיו מימי בית הספר,על חוויות בקיבוץ

בעמק בו גדלנו שנינו

וחוויות מהחיים ועל הקשר שהיה ולא היה לו עם סביו

הרבה נוסטלגיה וניסיון להחיות עבר ולשמר אותו

השלמנו את הסיור בקפה בתחנת הדלק בכניסה לצומת רופין...

מקום מרכזי בארץ,

עם הרבה סיפורים על עושר

נכנסתי לרכב ברקע השמיע לי הרדיו את שירו של מאיר אחד,

שגדל לא רחוק,

איפשהו בין

שדות ירוקים,דואג לילדתו שלו

בשדה המוזהב