"נמשך אני לאורכידאות יותר מלשאר הצמחים.אין
לך אורכידיאה שתהיה שווה לחברתה,בכל אחת ואחת גלום משהו המיוחד לה ולעצמה:כבר במבט
חטוף ראשון משרות האורכידיאות את הרושם המיוחד:נראה לך שאין הצמח כשאר הצמחים:כה
מוזר הוא,בלתי מתמזג עם סביבתו,זו אינה הולמת אותו כלל (ולו גם יגדל בחורש נאה),כאשר
אינם מתאימים לו שאר הצמחים הגדלים בסביבתו.פרט בפני עצמו הוא,השקול כנגד כל
השאר,צמח מעולם אחר"
כך מתאר טוביה קושניר,שהיה חוקר צעיר של צמחיית
ארץ ישראל,במדינה שבדרך.קושניר עסק רבות באיתור צמחים ברחבי הארץ וניסה לרבותם
לגינות הנוי ואף ערך ניסויים ראשונים להשבחת פרחים אלו.
איתור צמחי בר ועריכת הכלאות נוספות כדי
להשביחם לגידול חקלאי או גידול גן,הוינו עיסוק בוטנאי חשוב והינו השלב הראשון בדרך
להבאת הצמח למצב שבו הוא מגיע למצב ראוי לשיווק.בדרך מצוי שלב ארוך של עבודת
השבחה.אלא אם כן מצויים גם בבר צמחים שיופיים מושך מספיק –וצריך לזכור שטעמם של
חובבי צמחי הבר בטבע וטעמם של חובבי צמחי הנוי בסביבת הגן הוא מעט שונה.
עבודתו רבת העשייה של קושניר נקטעה
במלחמת השחרור,עת נפל בין ל"ה הלוחמים בסיוע לגוש עציון.
הוא הותיר אחר אחריו עבודה רבת פעלים
בחלקת התצפיות הבוטנית שהפעיל ביחד עם עמיתיו לספסל הלימודים באוניברסיטה העברית בהר
הצופים.
מבין הסחלבים-הסחלב הנקוד,הסחלב הסורי
והסחלב המצויר הינם כיום צמחים שבארץ ישראל הינם בסכנת הכחדה.צמחים כאלו משתייכים
לרשימת "הצמחים האדומים",ועל הגנים הבוטניים מוטלת חובה ערכית לפעול
לשימורם.בכך אנו קושרים את מפעלנו בימים אלו למפעלם של קושניר וחבריו שהתחיל לפני
קום המדינה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה