רכישת אדמות ואדי קבאני בידי חנקין,ראש הקק"ל בשנים ההם,הסתיימה
ב-1940,לאחר משא ומתן ארוך בשנים והתמודדיות עם רישומים ובעיות שונות שליוו את
השלמת המכירה[1].כך הושלמה רכישת
שטח חשוב בעמק חפר והתאפשרה הקמת הישובים בית הלוי ולאחריו כפר מונש הסמוך,וכן
קבוץ העוגן בשנים 1945-47,הישובים האחרונים שבעמק חפר שלפני קום המדינה[2].
 |
| איזור עמק חפר( arab el hawarith) כפי שמופיע במפת משלחת החקר הבריטית בסוף המאה ה-19 |
באותה עת השלימו האחים מכנס והקק"ל את רכישת אדמות משפחת סמארה (מאיזור נחל אלכסנדר שליד קיבוץ
מעברות של היום ועד שפכו של הנחל ליד "מינת אבו זבורה"),מה שאיפשר ליוסף
וייץ,איש הקק"ל שהיה מצוי בעניני המו"מ לרכישת אדמות העמק לסכם את מסכת
רכישת אדמות עמק חפר כך:"כאן נאבקה הקרן הקיימת משנת 1914 ועד 1948 עם
האדם,החוק והטבע,עד שהשיגה את המטרה:לגאול בשביל עם ישראל את עמק חפר על 50000
הדונם שלו,שעתה משגשגים בו עשרות כפרים פורחים".[3]
בכך הסתיים מאמץ ממושך לרכישת אדמות עמק חפר,אשר וייץ ידע לספר כי
אוסישקין רקם חלומות לרוכשם עוד בביקורו הראשון בארץ,בשנות ה-90 של המאה ה-19,וחנקין,שפעל
בשם הקק"ל עמל במשך עשרות שנים כדי לרוכשם.
בספרות מצוי תיאור הארץ בשנים לפני תחילת רכישת הישוב בתאורי המשלחת
הבריטית לחקר ארץ ישראל,כפי שמביא אבי יונה בסקירתו[4] -שטח איזור ואדי חוורת' הינו מדבר של חוליות
גליות וקרקע חול,שיחים נמוכים ועשב יבש,אשר פה ושם נראים בו אלונים
גוצים",וכמו כן מסופר שם על יער אלונים יפה מדרומו של נחל איסכנדרונה וביצות
שתופסות שטחים נרחבים,וכן כפרים מועטים ובהם גני ירקות ובוסתני זיתים (כפרים כגון
אום חאליד,טבצור ואחרים),שבטים של בדווים שנודדים בסביבה ומאיימים בשוד וביזה על
אנשי הכפרים ועוברי הדרך.בסקירה יודעים לנקוב בשם שני שבטים-ערב א -נופיית
"נושאי העלה" וערב אל הווארית,שה"אמיר" ראש השבט ידע לספר על
שליטת המשפחה באיזורים נרחבים בצפון הארץ אולם באותה עת היה השבט מדולדל ושמו
ניקשר בשמן של אדמות עמק חפר בערבית-"ואדי חוויראת"[5].
וייץ יודע לפרט מעט יותר על שבט זה[6] ומספר
שהגיע ממצריים בעקבות מושל עכו משנת 1779,ג'ואר,שקרא לשבט זה ,שהיה מנאמניו עוד
בימי תפקידו הקודם במצריים,לבוא ולהתישב בסמוך
לו ולסייע לו בהתמודדיות הצבאיות שלו.כך סייע השבט למושל מול מושל סוריה
ואף מול נפוליאון.משסיים ג'ואר את תפקידו,שמרו בני השבט על נאמנותם למושל אולם זו
הופרה לעיתים,ובני השבט נודעו באיזור בשל היותם לוחמים ונותני חסות ואף שודדי דרך
לעיתים.כך שבזמן התישבותם באיזור,הוא התאפיין בקרבות על שליטה בין שבטים שונים ולא
בפיתוח התישבות וחקלאות.
כך הגיע לאיזור האמיר אל חרתי מעבר הירדן המזרחי,כבש את האיזור,גרש את
תושביו הקודמים והקים בו שושלת ששלטה באיזור לאחר מותו.אחד מבני שושלת זו הוא שמכר
לקראת סוף המאה ה-19 את אדמות ואדי חוויראת' לאנטואן בשירח טיאן,ערבי נוצרי
מיפו.באותה עת,בצע פקיד עות'מאני,קבאני שטח באיזור וביסס בו את שושלתו,וכך קרה גם
עם השטחים שלקחו בני משפחת סמארה מטול כרם.
לכן כאשר החלו אוסישקין וחנקין ברכשית קרקעות בעמק חפר,הם נתקלו בשטח
המחולק על ידי מספר גורמי שליטה.היו ניסיונות שונים להביא למכירת הקרקעות אולם
בעלי הקרקעות המפולפלים לא ויתרו עליהן והאמירו את מחיריהן.מצב זה הניע את
אוסישקין לפנות ליהדות הגולה לקבלת תרומות ופנייתו ליהדות קנדה ב- 1927הובילה
להתחייבות מצד קהילה זו למתן תרומות בסך מיליון דולר למשך 10 שנים לגאולת אדמות
עמק חפר ואוסישקין חזר לארץ עם כ 300000 דולר על מנת להתחיל ברכישה מיידית של
הקרקעות.
מהלך רכישת הקרקעות וביצועם לאחר האישורים המשפטיים ב 1929,לווה בהתגרויות
רבות מצד הבדווים תושבי האיזור,ובמשך השנים הבאות לווה התנגדות הערבים לישוב
היהודי בהסתה של הוועד הערבי אשר פעילותו התרכזה בטול כרם והשלטונות הבריטיים שהיו
כעת בארץ נדרשו לא אחת להתערב כדי שהעסקאות יצאו לפועל ועבודת האדמה תתבצע ללא
הפרעה.כך כאמור התמשכו המאמצים לישוב העמק.הישובים הראשונים החלו לקום במהלך שנות
ה -30 והמהלך רכישת הקרקעות וישובן נעצר בתקופת מאורעות 1936-39,וכאמור חודש
לאחריהן,עם רכישת אדמות קבאני וסמארה והשלמת ביצוע הרכישה בשנים לאחר מכן.
[1] גאולת האדמה-י.וייץ,מתוך
"עמק חפר-תולדות וסיכומים",ע"מ 21-30
[2] הישובים ותולדתיהם-ש.גרץ
(עורך) מתוך "עמק חפר-תולדות וסיכומים",ע"מ 133-
[3] גאולת האדמה-י.וייץ,מתוך
"עמק חפר-תולדות וסיכומים",ע"מ 21-30,
[4] תולדות-מ.אבי יונה, מתוך
"עמק חפר-תולדות וסיכומים",ע"מ 19.
[5] ראה נספח-מפת האיזור של ה-pef.
[6] וייץ מביא מדבריו של הסופר
האנגלי סטוארט מקאליסטר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה