דפים

יום ראשון, 13 בינואר 2013

התבוננות במנהג נטיעות העצים


הורגלנו במשך עשרות שנים,לראות בקרן הקיימת בגוף שמוביל את נטיעות ט"ו בשבט בארצנו,בכך קושרת הקק"ל את העם היושב בציון לאדמתו.יש לך היסטוריה הנטועה היטב בעבר.אולם עימה עלו הספקות באשר למנהג זה...
לכן יצאתי לתור את הספרות העוסקת בנטיעות בכלל ובחג הט"ו בשבט בפרט.כך העליתי את הפרטים הבאים:
סיפור הנטיעות בארץ ישראל בעת החדשה החל במידה רבה עם כניסת הטמפלרים באמצע המאה ה-19 לאיזור הכרמל.הם נטעו שם את אורן הגלעין במספרים גדולים.במקביל התעורר הישוב,וביוזמתו של קרל נטר ניטעו שדרות אקליפטוס ראשונות במקווה ישראל,ב 1884.היו עוד ניסיונות לנטיעת אקליפטוסים על ידי גורמים אחרים באותה עת,פחות מוצלחים.

נטיעה מורחבת של עצי אקליפטוס לשימוש נרחב יותר נעשתה כעבור כ 15 שנים –ראשית במושבה חדרה ,ביוזמתו של האגרונום קייזרמן שיעץ לטעת את העץ כדי להתמודד עם הביצות ואחר כך גם בפתח תקווה,ומשם פוזרה הנטיעה לשאר רחבי הארץ.
מעשי הנטיעה וחשיבותם בקיום הישוב בארץ עמדה למול עיני אנשי הועד הציוני כשהחליטו לרכוש דמות להקמתה של אחוזה גדולה באיזור לוד,עוד בימיו של הרצל.תהליך רכישת הקרקעות ערך מספר שנים,ובסופו של דבר ניטע היער הראשון במקום שבו הוקמה אחוזת בית עריף על חרבותיו של בית ספר חקלאי שהקים י.בלקינד.לאחר תקופת הכשרה ורכישה של מספר שנים,פעלה במקום משתלת עצי זיית,
עץ הזית הראשון ניטע בט"ו בשבת תר"ע,ולאחריו ניטעו עוד כ -150 דונם מעץ זה ועימו ניטעו שדרת עצי אקליפטוס.במהלך הזמן ניטעו שם גם עצי משמש ,שקד וגפן,וכן נוספו גידולי שדה וגידולי חי כדי להגדיל את רווחי החווה.אולם מכת הארבה שנחתה על הארץ בשנת 2015,הביאה לכליון רב גדול ביער זה,ומלחמת העולם הראשונה שהשפיעה קשה על הישוב,הקשתה מאוד על השיקום של אתו יער.לכן הוחלט בשוך המלחמה כי היער ישוקם אולם לא ינטעו עצי פרי כבעבר אלא בעיקר עצי סרק באיזורי הטרשים ובאיזורים הנמוכים ,בעמק,יגודלו גידולי שדה.במקביל לנטיעת יער הרצל,נעשה ניסיון
כך קיבל היער הראשון הגדרה מחודשת,והוביל מגמה של נטיעת עצי סרק ביער.מאז פועלת הקהק"ל ליעור הארץ ומקומה בשמירה על השטחים הפתוחים כבודו במקומו מונח.
לכך אולי נתיחס בהמשך.מה שבלט בכתביו של וייץ הוא שלא ניתנה התיחסות מפורשת לחג הט"ו בשבט.כאן לכדה את עיני פיסקה במקור ספרותי אחר-
"בכ"ב בשבט בשבוע שעבר תודה לאל נטענו בהגן אשר הוא בשותפות עם כל  החברה יותר מחמישה עשר מאות אילנות נטיעות,מהם כ 708 אתרוגים..כי.חוץ.ממה שיהיה ריווח גדול מהפירות כאשר יעזור השם יתברך שיהיה בהצלחה  לא כן נצרך לבריאות,כי האדם עץ השדה הוא חברה אחת,וזה בלא זה אין להם חיים טובים.לזאת ראשית עסקנו בנטיעות,כי כן הורה לנו בורא עולם טרם כל לעסוק בנטיעות,כי גם הוא עשה כן,כמו שכתוב "ויטע ד אלוהים גן בעדן"...בראשית ב'ח"[i]
כך כותב רבי אליעזר מישל סלומון איש יסוד המעלה לחותנו,בשנת 1884,שנה לאחר שעלו ראשוני המתישבים לנקודה שסיפור התישבותה על גדות החולה הוא סיפור התישבות ששפך אור לדורות הבאים על קשיי ההתישבות של בני העליה הראשונה



[i]

2 תגובות:

  1. מנהג מקסים שהלוואי שלא יפסיק לעולם. בשבת טיילנו כל המשפחה ביער ונטענו שתילים. הבן שלי הפך לקופיקו
    קטן וטיפס על עצים. אין כמו טבע.

    השבמחק
  2. כן,גם לי היתה החוויה לראות ילדים נוטעים עצים בחוות הנוי-כמה זה מרגש כשאתה מלמד על כך נפשות צעירות

    השבמחק